האמת של " אין אלוה מבלעדי אללה"

Site Team

זו היא המשמעת של "אין אלוה מבלעדי אללה". בוא נגלה את האמת של המלה הזאת.

כל מה שנודע לנו על חיי האדם מאז קודם וכל מה שנראה מעקבות אומות האנושות בעבר ובהווה, מראה שהאדם בכל הדורות לקח לעצמו אלוה ועבד אותו. כל הנמצאים היום בכל רחבי העולם, אומות ועמים, הגסים בהם והמודרניים, מוצאים לעצמם אלוה ועובדים אותו, זה מעיד על השתרשות התדמית של האלוה ברוח האדם, ויש בו דבר מכריח אותו לקחת אלוה מבין האלים כדי לעבוד אותו. מה הסבה לכך?. ביכולתך לדעת את זה כאשר תביט לתוך עצמך, ולכל אורחי החיים לכל האנושות.

בן האדם נברא אך ורק על העבדות, והוא דל נצרך, חלש מטבעו. ישנם הרבה דברים הוא נחוץ להם כדי שיישאר בחיים, אינם בהשגת ידו ואולי יזכה בהם פעם אחת ולא יזכה פעם אחרת.

ישנם הרבה דברים מועילים לו והוא רוצה להשיג אותם, אולי הוא יזכה בהם פעם אחת ולא יזכה פעם אחרת, כי זה מעל יכולתו.

גם כן ישנם הרבה דברים שמזיקים לו, מאכזבים אותו, מחמיצים את מאמציו, מביאים לו את האסונות והמחלות, הוא רוצה להדוף אותם מעליו, ייהדפו פעם ולא ייהדפו פעם אחרת. זה מעיד שכל הבא אליו או הנדחה מעליו, אינו ביכולתו של בן האדם.

ישנם הרבה דברים שגודלם, יוקרם ממלאים אותו אימה: רואה את ההרים והנהרות, החיות הטורפות המפחידים, יראה סערות הרוחות והשטפונות, ורעידות האדמה, יראה הרבה ממראות הרעם וקדרות העננים השחורות, נוגה הברק וירידת הגשמים, מה גדולים הדברים האלה? איזו חזקה וגודל להם בעיני האדם, מה חולשתם ושפלתם וחוסר אוניו נוכחם, זה שנראה לו כאשר יביט בדברים האלה ויעיין במהותם.

כאשר רואה את התמונות האלה, ומעיין בחולשתו וחוסר אוניו, תהיה בלבו הרגשה שהוא עבד חלש זקוק לזולתו. כאשר תהיינה בו ההרגשה הזאת שהוא עבד חלש וזקוק לזולתו, ובהמצאות את ההרגשה הזאת בלבו, תימצא בו דמות האל שתדמה לו הידיים אשר בבעלותן כל הדברים הגדולים האלה, וההרגשה בגדולתן ועליונותן מכריחה אותו להרכין את ראשו בעבדות ומשמעת, ההרגשה בכוחותן המועילות מכריחה אותו גם לפשוט ידו אליהן שואל צועק, גם ההרגשה בכוחן המזיקה מכריחה אותו לפחוד.

כאשר יהיה האדם בשפלת הבורות, יחשוב כי הדברים האלה שהוא רואה, או מרגיש ביעילותם או בנזקם לו, הם דברים עצומים וחזקים, הן "האילות" האמיציות, לשם כך תראה אותו עובד את החיות הטורפות, הנהרות, ההרים ומשתחווה להם, עובד את הארץ, האש, המטר, הרוחות, הירח, השמש והכוכבים ... ועוד.

אבל כאשר תתפגה הבורות הזו קצת, ויחדר אליו שמץ של מדע ואור, יידע שכל הדברים האלה הינם חלשים וחסרי אונים כמוהו, והמוות מגיע לגדולי החיות והענקים בהם כמו שהוא מגיע לבנאלי בחיות והתפל בהם, והנהרות הגדולות מתייבשות וישקעו מימיהן ותמיד הן חשופות להשתרעות והתקפלות, האדם שובר את ההרים  וחורת אותם, והארץ אינה יכולה לפרות מתוכה בכוחות עצמה. אך כדי שתעשה את כל זה צריכה מים, תתייבש ותהיה מבוצרת כאשר לא מוצאת את המים המספיק לה, המים לא באים משמים בכוחות עצמם, אבל מביא אותם האוויר שנושב ומניע את העננים, האוויר אינו יכול לנשוב ויהיה מועיל או בלתי מועיל לאנשים בכוחות עצמו, כל זה חוזר לסיבות אחרות, וכן רואה שהשמש, הירח והכוכבים בשמים כולם נכנעים לחוק יציב אינם חורגים ממנו כליל. הנה יידע שהדברים האלה הנראים לעין נשענים בעבודתם על כוחות נסתרים בעולם הן אשר שולטות בהם, והן הכל יכולות, מכאן תיווצר באדם האמונה באלים הרבים הנסתרים, ויחשוב כי האור, האוויר, המים, החולי, הברירות, היופי, והכוער, כל מהם יש לו אל מיוחד, יצייר לו תמונה מדומיינת , וישתחווה לה.

כאשר יתמלא האדם באור המדע והידיעה, יראה שבסדר העולם חוק מקפיד ושולט, ויראה איך האוויר נושב, והגשם יורד, איך ינועו כוכבי הלכת בשמים, ויתחלפו העונות, איך יתפשלו הפרות והזרעים בחוק שולט, ואיך יתייחדו כוחות רבים ויעבדו בשותפות בסדר הזה. ויראה בדיוקו של החוק הזה, כי בעת המשוער לכל הפעולות האלה בעולם הזה, מצטברים בו סיבותיו ומשתפים פעולה ביניהם בלי אחור. ככה אם תביט בעולם הזה ובסדרו המדויק, תצטרך להשלים כי יש לכל העולם אל הוא הגדול בכל האלים, שולט בהם ועומד בראשם, כי אם היו האלים האלה המבוזרים חופשיים במעשייהם, נפרע סדר העולם וישררו השחיתות והאנדרלמוסיה. הוא קורא לאל הגדול הזה "אללה, או"ברמישור" או " כדאעי כדאיכאן" אבל משתף עימו אלים האלה הקטנים, וחושב כי האלוהות כמוהה כמו המלכות החילונית של העולם שלנו, כי כמו שיש למלך בעולם הרבה שרים עוזרים לו ונשען עליהם, מתייעץ אתם בכל ענייני מלכותו, ומפקיד בידם הרבה מתפקידיו, גם האל הגדול הזה מסתייע באלים הקטנים בניהול ענייני העולם הזה, שאי אפשר להגיע אליו או להתקרב ממנו, אם לו יקפיד על הטבה לאלים הקטנים האלה, לכן על האדם לעבוד אותם, ולשמור עליהם. יחסה עצמו מכעסם, ויעשה  מהם אמצעי להגיע אל האל הגדול, פושט ידיו אליו בסיוע, בהתנצחות, מקדים הנדרים ומעלה הקורבנות וישקוד להרצין אותם.

גם כן כאשר יעלה האדם במדע ונבונות, יפחת מספר האלים אצלו בהדרגה. יחשוב באלים שעבדו אותם הבורים, ויביט בכל אחד לחוד, יידע שאינם אלים, אלה הם עבדים כמו כל העבדים האחרים, אם לא היו פחות מהם בכל ובחולשה, יעזוב אותם ויחדול מעבדותם אחד אחר שני, עד שבסופו של דבר יישאר מהם אל אחד, אך יישארו בהרהוריו הרבה מאי ידיעת מהותו של האל האחד הזה, יש שחושבים שלאללא גוף כגופותינו, יושב ורואה את האנשים עובדים אותו ומשתחווים לו. מהם שחושב שיש לאללה רעיה וילדים, גם כן הוא מוליד כמו בני אדם, מהם שטוען: אללה יורד אל הארץ בדמות אדם, ומהם שאומר: "אללה התפטר ועזב את העולם הזה אחרי שברא אותו והוא נמאס ממנו, עכשיו נח באיזה מקום", מהם שאומרים: "יש צורך בשתלדנות השדלנים המגנים ורוחות הקודש ומסתייע בהם כאמצעי לו", מהם שמדמה בתוכו דמות של אללה ורואה שצריך לשים אותה לפניו כאשר הוא עובד, ככה יישארו במוח שלו הרבה אשליות כי הוא מאמין במונוסייזם, ובשבילה מסתבך בבוץ של השותפות והכפירה, וכל זה הוא תוצאה של הבורות .

האחרון בדרגות האלה והעליון בהן הוא "אין אלוה מבלעדי אללה" זהו המדע שאללה שלח בו את הנביאים והשליחים אל עבדיו בכל זמן ובכל מקום. ניתן תחילה לאדם, אחר כך ניתן לנוח, אברהם, מושה, ישוע ושאר הנביאים, והאחרון שבא בו הוא מוחמד עליו ברכה ושלום, והוא המדע הבז שאין בו שמץ מהבורות הראשונה, וכל צורות הכפירה והשותפות ועבודת אלילים שנלקה בהן האדם, נחשבו סטייה מהוראות הנביאים, והישענותו על חושיו ושכלו. הבה נבהיר האמת יציבה והמובנים הנשגבים שנכללו בפסקה הקצצרה הזאת:

1- הדבר הראשון והחשוב הוא הדמות של האלוהות. כי העולם העצום הזה, שהשכל האנושי יעמוד חסר אונים מולו, או לדעת התחלתו וסופו, אשר נברא ויש בו עד עכשיו יצירות שאי אפשר לספור אותן, אשר יתחדשו בו בכל יום הרבה אירועים והמצאות מרשימים את השכל האנושי, אי אפשר שלא יהיה אלוהיו אל חי, לא ימות, אחד הוא ואינו נזקק לאחרים, הוא הכל יכול, חכם לא טועה, יודע לא נסתר ממנו דבר, אי אפשר למרוד בו, יש לו כישורים וכוחות לא מוגבלים, כל דבר בעולם הזה מושך ממנו סיבות חייו, אין בו דופי או חסרון, אף אחד לא יכול להתערב בענייניו.

2-  צריך שכל התכונות האלוהיות האלו יצטברו בעצם מסויימת אחת, אי אפשר שיכילו אותה שתי עצמיות ביחד, על כן אי אפשר שיהיה המנצח את הכל והשולט בכל אלא עצם אחת, אי אפשר שיתחלקו כל התכונות בין האלוהים השונים, על כן אם זה היה שולט וזה היה יודע, ואחר מחייה, אחר כך לא משתפים פעולה ביניהם אז יתמוטט העולם הזה וייכלה. גם אי אפשר שיועברו התכונות האלו מאחד אל השני, כלומר יהיה זה אלוה פעם והשני פעם אחרת, איך אפשר לאלוה שאינו יכול להשריר את חייו, שיעניק חיים לזולתו, ומי שאינו יכול לשמור את אלוהותיו, לשלוט בעולם הזה, יהיה זכאי לנהוג בו כרצונו. באמת ככל שיזכה האדם במדעים, תגדול בו האימונה כי התכונות האלוהיות נכללים בעצם אחת לא הרבה מזה.

3-  אם תדמיין את הדמוי הכולל הזה לאלוהות, ותביט בעולם הזה, תידע כי כל שאתה רואה או מרגיש בו באיזה חוש או תידע אותו, אין בו תכונה מתכונות אלה. כל אחד מהבריות בעולם, זקוק לזולתו ואינו יכול לעשות דבר בכוחות עצמו. כל דבר חי ומת, יתקן וישחית, אינו נשאר במצב אחד נפרד, ואינו יכול לעשות דבר בכוחות עצמו וברצונו, אינו יכול לחרוג מהחוק שנכפה עליו, הוא מעיד על עצמו, כי אף אחד מהם הוא אלוה, ואין בו שמץ של אלוהות אין לו שום ענין באלוהות. זה הוא המובן של " אין אלוה".

4-  אם נשללה האלוהות מכל דבר קטן אן גדול בעולם הזה, צריך להודות שיש עצם מעל כל דבר, תכונות האלוהות בעולם הזה נכללים בה לבדה, זה הוא מובן " אין אלוה מבלעדי אללה".

זה הוא המדע הדגול והידיעה השלמה. ככל שתעמיק המחקר בענין הזה, תדע שזה הוא התחלת המדע וסופו. אם התעמקת במדע חוקר באמתות העולם הזה, כמו מדעי הטבע ואלכימיה, מדעי הארץ, החיים ובעלי החיים והאנושות, תגדל בך האימונה כי אין אללה מבלעדי אללה, יתגלה לך בכל צעד בחקירה המדעית, שאין שום יעד ותכלית לעולם הזה, אחרי שהכחשת את האמת הבהירה הזאת. 


 

 

Related Articles with האמת של " אין אלוה מבלעדי אללה"