מעמד האישה בחברה היהודית הקדמונית

Site Team

האישה ביהדות היא מקור החטא, כפי שנכתב בספרי קודש שלהם, שתיארו אותה בתחילה של החטאים, והפיתוי לאנשים.


מעמד האישה ביהדות היה שפל ביתור, הם הזהירו את הגברים מהנשים, בספר "קוהלת" נאמר : " כג כָּל-זֹה, נִסִּיתִי בַחָכְמָה; אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי.  כד רָחוֹק, מַה-שֶּׁהָיָה; וְעָמֹק עָמֹק, מִי יִמְצָאֶנּוּ.  כה סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר, וּבַקֵּשׁ חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן; וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל, וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת.  כו וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת, אֶת-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ--אֲסוּרִים יָדֶיהָ; טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא, יִלָּכֶד בָּהּ.  כז רְאֵה זֶה מָצָאתִי, אָמְרָה קֹהֶלֶת; אַחַת לְאַחַת, לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן.  כח אֲשֶׁר עוֹד-בִּקְשָׁה נַפְשִׁי, וְלֹא מָצָאתִי:  אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף, מָצָאתִי--וְאִשָּׁה בְכָל-אֵלֶּה, לֹא מָצָאתִי.  כט לְבַד רְאֵה-זֶה מָצָאתִי, אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם יָשָׁר; וְהֵמָּה בִקְשׁוּ, חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים."

לאב היה שלטון מוחלט על כל הנשים במשפחה, יש לו הזכות למכור אותן, לתת אותן לאחרים למתנה, זה נזכר בספר "שמות": "ז וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ, לְאָמָה--לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים.  ח אִם-רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, אֲשֶׁר-לא (לוֹ) יְעָדָהּ--וְהֶפְדָּהּ:  לְעַם נָכְרִי לֹא-יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ.  ט וְאִם-לִבְנוֹ, יִיעָדֶנָּה--כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, יַעֲשֶׂה-לָּהּ.  י אִם-אַחֶרֶת, יִקַּח-לוֹ--שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע.  יא וְאִם-שְׁלָשׁ-אֵלֶּה--לֹא יַעֲשֶׂה, לָהּ:  וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף. "

וול דיורנט התייחס למעמד האישה בחברה היהודית בספרו "סיפור הסיוויליזצייה" הוא אמר: האב היה הוא השולט בכל הדברים, היה מוכר הבנות אם הוא עני. החסות של האב על הבת עוברת לאחר הנישואין לבעל שלה, אז תהיה חלק מהרכוש שלו, כמו הבית, העבד, השפחה, וההון שלו, זה נזכר בספר שמות : " לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ;  לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. ".


בנוסף לכך, ההלכה היהודית שללה מהאישה את זכותה בירושה של אביה אם יש לה אחים זכרים, זה נזכר בתורה, בספר ויקרא: "אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  אִישׁ כִּי-יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ-וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ, לְבִתּוֹ.  ט וְאִם-אֵין לוֹ, בַּת--וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ, לְאֶחָיו.  י וְאִם-אֵין לוֹ, אַחִים--וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ, לַאֲחֵי אָבִיו.  יא וְאִם-אֵין אַחִים, לְאָבִיו--וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְיָרַשׁ אֹתָהּ; וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה. ".

 


לא זה ורק, אלא שאם נפטר הבעל תעבור האישה לאח של המת, אפילו אם לא רוצה היא חייבת לעשות את זה. זה נזכר בספרי הקודש של היהודים, נכתב בספר במדבר 25 : " ה כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין-לוֹ--לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר:  יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.  ו וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד--יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל.  ז וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ, לָקַחַת אֶת-יְבִמְתּוֹ; וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל-הַזְּקֵנִים, וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל--לֹא אָבָה, יַבְּמִי.  ח וְקָרְאוּ-לוֹ זִקְנֵי-עִירוֹ, וְדִבְּרוּ אֵלָיו; וְעָמַד וְאָמַר, לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.  ט וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, וְיָרְקָה בְּפָנָיו; וְעָנְתָה, וְאָמְרָה, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו.  י וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל:  בֵּית, חֲלוּץ הַנָּעַל.  יא כִּי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו, וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד, לְהַצִּיל אֶת-אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ; וְשָׁלְחָה יָדָהּ, וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.  יב וְקַצֹּתָה, אֶת-כַּפָּהּ:  לֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ."

 


בימי המחזור היו הגברים לא מתקרבים מהאישה, לא אוכלים או שותים עימה, ולא ישנים איתה בחדר אחד עד שסתיימו ימי הווסת. לפי ההלכה היהודית כל מקום תהיה בו בימי הווסת יהיה טמא: " יט וְאִשָּׁה כִּי-תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ--שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ, וְכָל-הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב.  כ וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ, יִטְמָא; וְכֹל אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו, יִטְמָא.  כא וְכָל-הַנֹּגֵעַ, בְּמִשְׁכָּבָהּ--יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.  כב וְכָל-הַנֹּגֵעַ--בְּכָל-כְּלִי, אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו:  יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.  כג וְאִם עַל-הַמִּשְׁכָּב הוּא, אוֹ עַל-הַכְּלִי אֲשֶׁר-הִוא יֹשֶׁבֶת-עָלָיו--בְּנָגְעוֹ-בוֹ:  יִטְמָא, עַד-הָעָרֶב.  כד וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ, וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו--וְטָמֵא, שִׁבְעַת יָמִים; וְכָל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב עָלָיו, יִטְמָא.  כה וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, בְּלֹא עֶת-נִדָּתָהּ, אוֹ כִי-תָזוּב, עַל-נִדָּתָהּ:  כָּל-יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ, כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה--טְמֵאָה הִוא.  כו כָּל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר-תִּשְׁכַּב עָלָיו, כָּל-יְמֵי זוֹבָהּ--כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ, יִהְיֶה-לָּהּ; וְכָל-הַכְּלִי, אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו--טָמֵא יִהְיֶה, כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ.  כז וְכָל-הַנּוֹגֵעַ בָּם, יִטְמָא; וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.  כח וְאִם-טָהֲרָה, מִזּוֹבָהּ--וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים, וְאַחַר תִּטְהָר.  כט וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תִּקַּח-לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי, בְּנֵי יוֹנָה; וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל-הַכֹּהֵן, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.  ל וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת, וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה; וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה, מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ.  לא וְהִזַּרְתֶּם אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִטֻּמְאָתָם; וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת-מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם.  לב זֹאת תּוֹרַת, הַזָּב, וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זֶרַע, לְטָמְאָה-בָהּ.  לג וְהַדָּוָה, בְּנִדָּתָהּ, וְהַזָּב אֶת-זוֹבוֹ, לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה; וּלְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם-טְמֵאָה." (ספר ויקרא 15 : 17-33).

 

Related Articles with מעמד האישה בחברה היהודית הקדמונית