האלוה ביהדות

האלוה ביהדות

התמלאה הדת של בני ישראל ( היהודים ) בתפיסות של האלילות וטרוף לאומית במידה שווה, לבני ישראל שלח אללה ישתבח שמו שליחים כדי להובילם לדרך הנכונה של הייחוד החל מהנביא אברהם עליו ברכה ושלום שלימד את בני עמו את עקרונות הייחוד, ואחר מכן באו כמה נביאים עד בואו של משה עליו השלום בקריאת הייחוד ובתורה המובססת על  היחוד, אבל הם סטו במשך הזמן, ונחתו בתפיסתם לרמת הפגניות, וכתבו בספריהם (הקדושים) ובתנ"ך מיתוסים ותפיסות על אללה – ישתבח שמו - שאינם עולים על התפיסות הנמוכות ביותר של עבודת האלילים  אצל היוונים ועובדי אלילים אחרים שלא קיבלו המסר האלוהי, ולא היה להם ספר מאללה.

האמונה שהוריד אללה על אברהם היתה אמונה ברורה, מקיפה ומושלמת, באמצעות אמונה זו הוא עמד בפני עבודת האללים בנמרצות, כמו שתאר הקוראן : " קרא לפניהם את קורותיו של אברהם * הוא אמר לאביו ולבני עמו, את מי תעבודו? אמרו, אנו עובדים אלילים, ולא נחדל לבדוק בהם *אמר: האם ישמעוכם כאשר תפנו להם בתפילה ? או שמא יוכלו להועיל או להזיק לכם?* אמרו :כך מצאנו את אבותינו עושים.* אמר: הראיתם את אשר עבדתם ? אתם ואבותיכם הקדמונים * הם אויבים לי מלבד ריבון העולמים ! *אשר ברא אותי, הוא ינחני * והוא אשר יאכילני וישקני * * ובחלותי הוא ישלח לי מרפא * הוא אשר ממית והוא המחיה אותי * והוא אשר אסמך עליו לסלוח לי על חטאי ביום הדין * ריבוני, הענק לי חוכמתה וצרפני לישרים * והשאיר את זכרי לטובה בדורות הבאים " ( סורת המשוררים :  64 : 83  )

אללה ישתבח שמו אומר גם בקוראן : " מי ימאס לו בדת אברהם מלבד האיש אשר מילא את לבו סכלות? הן בחרנו אותו בעולם הזה, ובעולם הבא הוא נמנה עם הישרים * ריבונו אמר לו: התמסר, אמר מתמסר אני לריבון העולמים * אברהם ציווה זאת לבניו, וגם יעקב : הוי בני : אללה בחר למענכם את הדת, על כן תתמסרו לפני מותכם.  * האם נכחתם בנטות יעקב למות, כאשר אמר לבניו, למי תעבודו אחרי מותי? אמרו, אמרו נעבוד לאלוהיך ולאלוהי אבותך, אברהם וישמעאל ויצחק. אל אחד ונהיה מתמסרים לו " ( סורת הפרה : 130 – 133 ) .

ומאמונת הייחוד הברורה הזו סטו הנכדים והמשיכו בכך עד בואו של משה  באמונת הייחוד מחדש, אבל לא התיישרו וסטו מדרך הישרה .

סטית בני ישראל החילה כאשר משה קיים ביניהם, כאשר עבדו  את העגל אשר נוצר בידי השומרוני מזהב שנשאו אותו עמם מתלבושות נשיי מצרים . זה נזכר בקוראן הקדוש : " אמרו, לא מדעתנו הפרנו את הבטחתנו לך, עמוסים היינו בשכיות החמדה של האנשים, על כן השלכנו אותן, וגם השומרוני הטיל, הוא עשה להם תבנית עגל משמיע קול געייה, והם אמרו: זה אלוהיכם ואלוהי משה, ואולם הוא שכח " ( סורת טהא: 87-88 ) .

קודם לכן, ביקשו ממשה - עליו השלום – להקים להם אליל: "העברנו את בני ישראל את הים, ועוד מהרה עברו על בני עם סוגדים לאלילים בדבקות, אמרו: משה, עשה לנו אל כאלים אשר להם, אמר : אנשים בורים אתם " ( סורת אלאעראף : 138 ) .

הקוראן ספר הרבה על סטיתם ותפיסותם המוטעיות לאל – ישתבח שמו – ועל הפגניות שלהם, הם יחסו לאללה בן  " היהודים אמרו: עזיר הוא בנו של אללה " ( סורת התשובה : 30) ותארו אותו - ישתבח שמו - בקבדנות ובעוני : " היהודים אמרו ידי אללה כבולה. ידיהם תיכבלנה ויקוללו על אשר אמרו, נהפוך הוא: שתי ידיו מושטות, והוא מכלכל כדרך שיחפוץ " סורת השולחן : 64) וגם : : אללה כבר שמע את דברי האומרים, אללה עני ואנו עשירים . נרשום את דבריהם, ונרשום כי הרגו הנביאים ללא אשמה ונגיד להם סבלו מאש גהינום" ( סורת בני עמראם : 181).

 

 

זה טירוף של הלאומיות והאמונה בלאומיות האלוה שלהם, והוא דן אותם לפי חוק המוסר בהתנהגותם זה בזה, אבל הוא לא דן אותם על התנהגות בלתי הולמת בגויים. מזה האומר המסופר בקוראן הקדוש: " יש בין בעלי הספר (היהודים והנוצרים) אנשים אשר אם תלווה לו קנטר, יחזירוהו לך, ויש בהם אנשים אשר אם תלווה לו דינר אחד, לא יחזירוהו אם לא תתמיד לבקשו, זאת כי אמרו, אין דרך להאשימנו אם לא נכבד את הגויים. ביודעין טופלים הם שקר על אללה" ( סורת בני עמרם 75 ) . הספרים המעוותים של היהודים כללו תיאורים לאל שלהם שלא עולים יותר מדי על התיאורים של היוונים הקדמונים לאלים שלהם.

בתנ''ך נאמר : " אחרי חטאו של אדם לאחר שאכל מעץ הדעת :

" וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים, בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן׃ 9 וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל־הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה׃ 10 וַיֹּאמֶר אֶת־קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי־עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא׃ 11 וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; הֲמִן־הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל־מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ׃ 12 " ( בראשית 3 : 9 – 12 ) . " וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם׃ 23 וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן־עֵדֶן; לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם׃ 24 וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׃ " ( בראשית 3 : 23 – 25)   .

ברור מציטוטים  אלה התיאור של האל – ישתבח שמו- בבורות, וכי הוא לא יודע איפה אדם עד שאדם הודיע לו על מקומו, והוא  הולך כמו בני האדם, וכי הסיבה ליציאת אדם מגן עדן היא לא חטאו של  אדם כפי שצוין בקוראן, אלא פחדו של אללה כי אדם יאכול מעץ החיים זה ויהיה מהנצחיים! וכי אללה לא לימד את האדם הטוב והרע, אבל הוא ידע את זה רק כאשר אכל מן העץ, זה כולו שקר שניסו היהודים לצרפו לאללה ריבון העולמים .

 

וכפי יחסו לאל - ישתבח- הבורות יחסו לו גם כן את צער וחרטה על המעשים שלו, הם זוכרים שהוא היה עצוב כי יצר את בני האדם כאשר התרבו המעשים הרעים והמושחתים שלהם בזמנו של הנביא נוח עליו השלום : " וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת; וּדְבָרִים אֲחָדִים׃ 2 וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׃ 3 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר׃ 4 וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם; פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ׃ 5 וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת־הָעִיר וְאֶת־הַמִּגְדָּל; אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם׃ 6 וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא־יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת׃ 7 הָבָה נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם; אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ׃ 8 וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר׃ 9 עַל־כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי־שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל־הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל־פְּנֵי כָּל־הָאָרֶץ׃ " ( בראשית 11 : 1 – 9 ) .

איזה אמונה שמזייפת את האמת הזאת, וכמעט מטשטשת את עקבותה!, איזו אללה שמתארת את האמונה הזו, אללה שמפחד מבני אדם, ומפחד גם כן מהתאחדותם, לכן הוא נלחם בהם לפני שיתלכדו, ויתחזקו, ויפזר אותם בכל רחבי העולם .

היהודים יחסו לאללה עשיית הרע, כפי שיחסו לו חרטה על מה עשה:  " וַיִּתֵּן יְהוָה דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל, מֵהַבֹּקֶר וְעַד־עֵת מוֹעֵד; וַיָּמָת מִן־הָעָם, מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שֶׁבַע, שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ׃ 16 וַיִּשְׁלַח יָדוֹ הַמַּלְאָךְ יְרוּשָׁלִַם לְשַׁחֲתָהּ, וַיִּנָּחֶם יְהוָה אֶל־הָרָעָה, וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם רַב, עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ; וּמַלְאַךְ יְהוָה הָיָה, עִם־גֹּרֶן הָאוֹרְנָה (הָאֲרַוְנָה) הַיְבֻסִי׃ " (שמואל ב 24 : 15 – 16 ) .

אם מתעלמים אנחנו מזה שסופר בקוראן על סטיית יהודים, וגם על מה שנזכר בתורה מסילוף ושקר, ועמדנו על מה שנכתב בתלמוד על ידי חכמים ורבנים של בני ישראל, אנחנו נופתע מסטיית בני ישראל לא רק באמונה אלא בכל תחומי ההלכה .

 

 

אנחנו מסתפקים כאן להעביר מספר (האוצר הגנוז בכללי התלמוד) מה שנוגע לאללה יתעלה, למשל האל בדעתם זקוק לקרוא ולכתוב, וגם הוא משחק ומשתעשע – ישתבח שמו - נאמר בתלמוד כי " ביום 12 שעות: ב שלוש השעות  הראשונות הוא יושב וקורא בתורה, שלוש שלאחר מכן שולט, ושלוש להאכיל את העולם, ובשלוש השעות האחרונות הוא יושב ומשחק עם הלווייתן מלך הדגים"  איזה סטייה !!

מה זה לווייתן, שאללה משחק עמו? זהו לווייתן גדול מדי יכול להיכנס בגרונו דג באורך של שלוש מאות פרסכים (מידת אורך השווה 04.83  ק''מ ) מבלי להפריע לו, בגלל גודלו, ואללה חשש שאם  הלווייתן יתרבה הוא עשוי להרוס את העולם, ולכן הוא שלל ממנו את אשתו, כי אם הוא לא עשה זאת, העולם יתמלא  בחיות הבר שישמידו את העולם, לכן אללה סגר את הזכר בכוחו האלוהי והרג את הנקבה והמליח אותה להכין מזון למאמינים בגן עדן.

והוסיפו למיתוסים הללו שנהפכו לאמונות שלהם, כי: "אללה לא שחק עם הלוויתן לאחר הריסת המקדש  ולא נטה לרקוד אחר הריסת  המקדש עם חוה מאחר שקשט אותה בבגדיה  וסדר את השיער שלה."

מי יתן ותבוא עליהם כליה, הם דומים למי כפרו לפני כן, לפי תפיסתם לאל שלהם, הוא אינו שונה מכל אדם, חושב , עושה את מעשיהם, משחק, רוקד, וגם עצוב, בוכה, על מה? על הריסת המקדש שלהם.

המקדש רומז לתפארת של היהודים, ואלוהם נעשה מאותו       תאריך אשר בו נהרס המקדש ועד היום בוכה בשלושה רבעים בלילה ושואג כמו אריה ואומר: "אוי לי כי צותי להרוס בית שלי, ושריפת המקדש ובזיזת הילדים שלי."

הם אומרים כי הוא משפיל את עצמו – ישתבח ויתעלה - כאשר העובדים מפארים אותו – והם מתכוונים  ליהודים כמובן, וכאשר שומע הבורא יתעלה  את דברי שבח והלל של האנשים הוא דופק את ראשו ואומר: " מה אושר המלך אשר משבחים אותו והוא ראוי לכך, אבל האבא שעוזב את ילדיו באומללות אינו ראוי לשבח.! "

והם הוציאו דיבה על אללה יתעלה, כי הוא טופח ובוכה, דמעותיו נופלות, על כל הסבל של היהודים ומה שקורה להם. והוא מתחרט שעזב את היהודים במצב של אומללות, עד שהוא טופח ובוכה בכל יום, נופלים ממנו שתי דמעות  בים, שמשמיעות הד בקצי העולם, המים מתחבטים, ומרעידה  האדמה לעיתים קרובות, ומתרחשות רעידות אדמה."

הם מיחסים לו את השגיאה והודאה באשמה, הם טוענים בשקר כי הירח הוא חטאו של אללה, והם מייחסים לאללה את ההכרה בטעות שה לאחר שהירח נזב בו כי יצר אותו קטן יותר מהשמש : אללה –טעית, כשבראת אותי קטן יותר מאשר השמש . ולפי דברי חכמי בני ישראל, אחר כך הגיב אללה באורמו : " הקריבו לי קורבן  כדי לכפר על אשמתי, כי אני יצרתי את הירח קטן יותר מאשר השמש " .

ומה זה לווייתן, שאללה משחק עמו?

זהו לווייתן גדול מדי יכול להיכנס בגרונו דג באורך של שלוש מאות פרסכים בלי להפריע לו,  בגלל גודל זה אללה חשש שאם  הלווייתן פרה וריבה הוא עשוי להרוס את העולם, ולכן הוא שלל ממנו את אישתו, כי אם הוא לא עשה זאת, העולם יתמלא  בחיות הבר שישמידו את העולם, לכן אללה סגר את הזכר בכוחו האלוהי והרג את הנקבה והמליח אותה להכין מזון למאמינים בגן עדן.

והוסיפו למיתוסים הללו שהפכו לאמונות שלהם, כי: "אללה לא שחק עם הלוויתן לאחר הריסת המקדש  ולא נטה לרקוד אחר הריסת  המקדש עם חוה מאחר שקשט אותה בבגדיה  וסדר את השיער שלה."

מי יתן ותבוא עליהם כליה, הם דומים למי כפרו לפני כן, לפי תפיסתם לאלוה שלהם, הוא אינו שונה מכל אדם, חושב, עושה את מעשיהם, משחק, רוקד, וגם עצוב, בוכה, על מה? על הריסת המקדש של היהודים שבנה שלמה להם.

המקדש רומז לתפארת אצל היהודים, והם חושבים שאללה מאותו       תאריך אשר בו נהרס המקדש ועד היום בוכה בשלושה רבעים בלילה ושואג כמו אריה ואומר: "אוי לי כי צוותי להרוס בית שלי, ושריפת המקדש ובזיזת הילדים שלי."

אלא שהם מפריזים בשחיתות וסילוף ואומרים כי אללה התמעט בעצמו – ישתבח שמו - על מה שהם אומרים - בגלל צערו על חורבן בית המקדש ", והוא מלא שטח של ארבע שמים של לאחר שמלא את השמים ואת הארץ כל הזמן."

ומתארים את אללה יתעלה, כי הוא משפיל את עצמו – ישתבח ויתעלה- כאשר העובדים מפארים אותו – והם מתכוונים  ליהודים כמובן, וכאשר שומע הבורא יתעלה  את דברי שבח והלל של האנשים הוא דופק את ראשו ואומר: " מה אושר המלך אשר משבחים אותו והוא ראוי לכך, אבל האבא שעוזב את ילדיו באומללות אינו ראוי לשבח. "ארורים יהיו ! "

והם הוציאו דיבה על אללה יתעלה, כי הוא טופח ובוכה, דמעותיו נופלות, על כל הסבל של היהודים ומה שקרה להם. והוא מתחרט שעזב את היהודים במצב של אומללות, עד שהוא טופח ובוכה בכל יום, נופלים ממנו שתי דמעות  בים, שמשמיעות הד מהתחלת העולם ועד סופו, המים מתחבטים, ומרעישום את האדמה לעיתים קרובות, וגורמים לרעידות האדמה."

הם מיחסים לו את השגיאה והודאה באשמה,  הם טוענים בשקר כי הירח הוא חטאו של אללה, והוא אמר אללה – ישתבח שמו על מה הם אומרים: "טעיתי, כשבראת אותי קטן יותר מאשר השמש, אללה ציית לכך והודה בטעותו, ואמר:" הקריבו לי קורבן כדי לכפר על אשמתי, כי אני יצרתי את הירח קטן יותר מאשר השמש, "אני לא יודע איך טוענים כי אללה כופר , ולמי הוא כופר?!