דיאלוג עם אתאיסט.

 

דיאלוג עם אתאיסט.

וויכוח ארוך התנהל ביני לבין אחד האתטיסטים, במהלך הוויכוח הזה ניסיתי למשול ברוחי ולהתאזר בסבלנות כדי לשמוע את כל השקרים והטענות שלו, כדי להפריך את הטענות האלה על ידי ההוכחות הבלתי מופרכות.

הוא אמר: אם אללה הוא אשר ברא את העולם, אז מי ברא את אללה?

אני אמרתי לו:  כיאלו שאתה מדגיש שישנם בורא לכל דבר על ידי השאלה הזאת!!

האתאיסט אמר : אל תגרר אותי למבוכות, תשיב על השאלה שלי !

אמרתי לו: אני לא מתחמק מלהשיב על השאלה שלך, אם אתה לא מאמין שאין בורא לעולם, זאת אומרת שהוא קיים בעצמו ללא צורך לבורא, אז השאלה הנשאלת כעת היא למה אתה מקבל שהעולם קיים ללא צורך לבורא בעוד שהדבר מוזר בעיניך כאשר אנשי הדת אומרים: אללה הוא אשר ברא את העולם אשר אין תחילה לקיומו??

זה הוא נושא אחד, אז למה אתה מאמין לדעתך בעודך מכחיש את דעתם של האחרים באותו נושא, אם אתה מאמין שאלוה ללא בורא נחשב לאמונה תפלה, אז, עולם ללא בור נחשב לאמונה תפלה לפי ההגיון שלך.

אמר: אנו חיים בעולם הזה ומרגישים בקיומו ולא יכולים להכחיש את זה!

אמרתי לו: מי בקש ממך להכחיש את קיומו של העולם?

כאשר אנו נוסעים ברכב, מטוס או מפליגים בים בספינה הם מסתלקים במהירות בדרך נוראה, השאלה שלנו לא מתייחסת לרכב אלא שמתיחסת לכך אם הרכב נוסע לבדו או באמצעות נהג פקח!!

 

 

 

אני חוזר לשאלה הראשונה שלך ואומר לך: הטענה הזו מופרכת מאליה, אני ואתה מודים בקיומו שאי אפשר להכחישו, אם רצית ללעוג ליקום שאין לו תחילה, אז אתה חייב ללעוג לעצמך לפני שתלעג לדתיים.

הוא אמר: אתה מתכוון שההנחה השכלית היא אחת עבור שתי הקבוצות?

אני אמרתי לו : אני מפליג בדברים כדי לגלות את הריקנות והטענה שנחשבים לשני היסודות של האתאיזם, אלא שההנחה השכלית אינה אחת אצל המאמינים והכופרים...

אני ואתה מביטים בארמון, אני מבחין לאחר מבט שישנם מהנדס שהקים את הארמון הזה בעוד שאתה מבחין שישנם חתיכת עץ, ברזל, מריחה ואבנים שאורגנו מאליהם והוכשרו לתושבים

ההבדל בין נקודת המבט שלי כלפי הדברים לבין נקודת המבט שלך כאילו שמצאתי לווין שמסובב בחלל, אז , אתה אמרת " שוחרר ללא השגחה או הדרכה" בעוד שאני אמרתי "הלווין הזה שוחרר על ידי שכל באופן מתוכנן וערוך מראש ...

ההנחה השכלית אינה שווה, מבחינתי זה מהווה את האמת שאין מנוס ממנו אלא שמבחינתך זה מהווה את השקר שאין מנוס ממנו, הכופרים של ימינו מנוסים לקלל את המאמינים ולהאשים אותנו במגרעות בזמן שהם מתארים את עצמם בתכונות כגון גאוניות, התקדמות ופקחות.

אנחנו חייים על אדמה פשוטה ומתחת לשמיים בנויים ויש לנו שכל כדי לחקור ולשפוט, על ידי השכל זה אנו יכולים להביט, להוציא מסקנות, לדון ולהאמין.

באמצעות השכל הזה אנו מסרבים את טענות השוא האלה, אם האנשים היו מזלזלים בראקציונים ומתלוצצים בקיפאון המחשבה שלהם, אז הם חייבים לזלזל באלה שממיתים את השכל  בשם השכל שהם למרבה הצער קהל האתטיסטים...!!

אלא, האימונה שלנו באללה ישתבח שמו ויתעלה כמוסלמים מבוססת על הזהירות והפקחות השכלית, אנו מעמיקים חקר באותות התבל ומלואה על ידי הפעלת המחשבה האנושית בכל היקום.

בדף אחד של סורה אחת מסורות הקוראן הקדוש מצאתי שהקוראן הקדוש מדווח לנו על תפקידו של השכל, הקוראן הקדוש דווח לנו על שלוש צורות רצופות לתפקידו של השכל שעולות באופן הדרגתי, הצורה הראשונה היא העלאת כבודו של המדע והפחתת מעמדם של הבורים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב " האם ישוו זה לזה היודעים ואשר אינם יודעים? רק נבוני הלב יזכרו." (סורת החבורות: 9). הצורה השנייה מבהירה כי האדם המוסלמי אינו עבד לרעיון קבוע או הרגל המשתלט עליו אלא שהאדם המוסלמי מקשיב לכל הדברים וממלא אחר הדברים הנאים שבהם, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב " הנמנעים מעבודת השיקוצים והחוזרים אל אללה בתשובה, להם הבשורה. על כן בשר טובות לעבדי* המקשיבים לדברים והממלאים אחר הנאה שבהם. אותם הנחה אללה והם נבוני הלב" (סורת החבורות:18-17).

הקוראן הקדוש מדווח לנו על נבוני הלב בפעם השלישית באותו הקשר, הקוראן הקדוש מדווח לנו שנבוני הלב מתבוננים במלכותו של אללה ישתבח שמו ויתעלה ולומדים את סיפור החיים בתחומים השונים כדי להכיר את אללה הבורא, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב: " הלא תראה כי אללה הוריד מים משמים והוליכים במעיינות על פני הארץ, אחר ינביט בהם זרע בשלל גוונים, אחר ייבול ויצהיב לעיניך, ואז יפורר אותו. בזאת צפון הזכרה לנבוני הלב" (סורת החסורות:21).

שלושת הצורות האלה שאללה ישתבח שמו ויתעלה דווח לנו עליהם באותו דף מבהירים כי אין כל קשר בין האימונה לבין החקוי העוור והמחשבה העקרה.

האדם המוסלמי מבחין בבריאה הנפלאה של אללה ישתבח שמו ויתעלה בגידולים ופירות, ואיך שהזרעים נפקעים ועושים צבעים בהירים או חיוורים המחולקים בעלים וקנים חיים, ואיך שהקוצר הזה הופך לבגדים, מזון לבני האדם ולבעלי החיות, מי עשה את זה?

חברי אמר לי כאילו שהוא שכור: האדמה היא אשר עשתה את זה?!!

אמרתי לו: האם האדמה היא אשר צוותה לשמים להוריד גשם והיא אשר הורתה לשמש להפיץ את הקרנים ולעלי העצים לאגור את הפחמן ולהוציא את החמצן, והורתה לתבואה שתמלא בשומן, סוכר ועמילן?

אמר: אני מתכוון לטבע כולל הארץ והשמים!

אני אמרתי לו: תבשיל האורז שאתה אוכל בארוחת הצוהרים או בארוחת הערב הוא תוצאה לשתוף פעולה בין השמיים לבין הארץ ומה ביניהם ליצור כל גרגר, מה תפקידו של כל אלמנט ביצירה הזאת? ומי עשה את התפוח מתוק בעוד שעשה הפלפל חריף? האם זה בגלל אבק האדמה, המים או השמים?

הוא אמר: אני לא יודע ואין כל ערך לידע הזה!

אני אמרתי: האם אתה לא יודע שזה צריך לשכל ורצון מתבוננים?

איפה אתה רואה את השכל שיצר? והרצון שחלק למינים ביצירת ערימות הזבל והקרנים?

אמר: העולם נוצר והתפתח על ידי האבולוציה שאנו לא יודעים את המקור או הפרטים שלה.

אני אמרתי לו: אני אסביר לכם מה שאתם אומרים! אתם אומרים: בימים שעברו היתה קבוצה של אלמנטים עיוורים התמבלבלים ברחבי היקום, במריצות הזמן היתה הזדמנות שלא חוזרת לעולם, אז נוצר התא החי בצורתו הפרימיטיבית והתרבה עד שהגיע לצורתו הנוכחית שאנחנו רואים היום!! זאת היא הבורות שאתם מכנים בשם הידע  שאתם לא מתביישים ומתנשאים ממנה!!

אתם אומרים שזה בתור מתמטיקה מורכבת שקראה באופן אוטומטי, אתם טוענים שהמיקרו אורגניזמים האלה יצאו לחיים באמצעות הזדמנות שלא חוזרת לעולם!!כדי לברוח מהאימונה באללה הגדול !!, הוא אמר בעודו כועס: אם ישנם אלוה ביקום כפי שאתה אומר, אז למה כל הטרגדיות והכאבים שממלאים את העולם, ישנם אנשים שנהנים מהעושר בעוד שישנם אנשים שסובלים מהעוני, ילדים חולים וגוססים בעוד שישנם נכים שחיים במרירות...

אני אמרתי: אני צודק, האתאיזם שלכם נובע מבעיות נפשיות וחברתיות ולא נובע מסוגיות שכליות חשובות!!

מזה זמן רב ישנם אנשים שמאמינים או כופרים לפי הקלות או הדוחק בחיים שלהם, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב " יש באנשים מי שעובד את אללה בהולכו על הסף: אם יפיק טובה, היא תוסיף לו בטחה, ואולם אם יפקדנו סבל, ישיב פניו לאחור. הוא יאבד את העולם הזה ואת העולם הבא: זהו אובדן מוחלט." (סורת העליה לרגל:11). 

הוא אמר: אנחנו לא אנוכים כמו שאתה מתאר, כלומר שאנחנו לא כועסים או נהיה מרוצים מחמת עצמנו, אנו מסקרים את מצבי העולם ולאחר מכן מוצאים את גזר הדין שלנו שאתם מסרבים.

אני אמרתי לו: אתם לא יודעים את הטבע של החיים הזה ותפקידם של האנשים בחיים האלה, החיים מהווים מעבר זמני וקצר לחיים הנצחיים, אללה מעמיד את האדם במבחנים כדי לתרבת את מדותיו והתנהגותיו של האדם, ההעמדה במבחנים מחולקת למינים שונים, כאשר האדם המאמין מצליח להתגבר על הקשיים שעמדו למכשול בדרכו ושומר על קשר מתמיד באללה יתעלה למרות האסונות והצרות, אז הם חוזרים לאללה יתעלה לאחר המסע המתיש הזאת שיגיד להם :" הוי עבדי, היום לא ייפול עליכם פחד ולא תצטערו. " (סורת עיטורי הזהב:68).

 הוא אמר:מה היא החשיבות של ההעמדה במבחן?

אני אמרתי: האדם יישאר ער למשך לילות רבות בלמוד המדע בעוד שמצחו שטוף זיעה כדי לקבל את המנוחה, אדם שמכהן משרה גדולה צריך להיות בעל נסיונות ויכולת לעמוד בפני הקשיים, זה נחשב לחוק השורר בחיים הקצרים בעולם הזה על פני האדמה לכן אין תמה כי ההעמדה במבחן היא הדרך הישרה לחיים הנצחיים בעולם הבא?

 

הוא אמר בצניעות: האם זאת הפילוסופיה שלכם להצדיק את הקשיים בחייהם של האנשים ?

אמרתי לו: אני אסביר לך באופן מפורט את האמת של הרשעות שמטרידות אותך, הסבלים נחלקים לשני סוגים: החלק הראשון הוא הסבל שאללה יתעלה גזר על האנשים בעולם הזה, החלק הזה נחשב לדבר חיוני לקיום החיים. אלעקאד אומר: כי הדבר הוא בתור ערבות הדדית בין חלקי היקום, אין כל ערך לאומץ ללא סכנה, ואין כל ערך לנדיבות ללא זקיקות, אין כל ערך לסבלנות ללא מצוקה, ואין כל ערך  ליתרונות ללא החסרונות. אותו דבר חל גם על הנאות התחושה, המעלות הנפשיות והדרישות השכליות, אנו לא מרגישים בתענוג השובע ללא הכאב של הרעב וגם לא מרגשים בתענוג של הרוויה מבלי להרגיש בצמאון, אנחנו לא נהנים ממראה יפה מבלי שהמראה הרע יפריע לנו".

בנוסף לפרוש הזה של טבע החיים הכללים, אללה ישתבח שמו ויתעלה מעמיד את כל אדם למבחן לפי הטבע והסביבה, שלו זה בגלל ההבדלים בין בני האדם, הדבר החשוב  באירועי החיים הן הציבוריים והן הפרטיים הוא שהאירועים האלה כלולים במסגרת מקיף של צדק אלוהי שאין בו כל ספק.

אלא שהצדק הזה לפי דעתו של אלעקאד: " אין מנוס מלדעת הרבה מקרים  כדי להבין את צורות הצדק בנהול הרצון האלוהי, הכתם השחור בתמונה אפשר להיות אחד הצבעים ההכרחיים של התמונה הזאת. שמגדיל את היופי של התמונה באופן שאי אפשר לוותר עליו, בחיים שלנו אולי בוכים במקרה מסוים אלא שלאחר מכן אולי שאותו מקרה מביא לשמחה לאחר שנדע את הרווחים של המקרה הזה". זאת היא ההשקפה הנכונה כלפי הקשיים שבהם נתקלים האנשים באופן אינסטינקטיבי.

החלק השני של הרעים שמפריעים לך הוא התוצאה הישרה של החטא של הסוטים כמוך.

הוא אמר: אני ודומיי לא קשורים בכלל לאנרכיה וההפקרות ששוררות בעולם? איך מאשימים אותנו?

אמרתי: אתם אחראים לזה, כיוון שאללה יתעלה קבע סדר מסוים שמבטיח את אושרו של העולם באפן שהעשיר מסייע לעני והחזק עוזר לחלש, אללה יתעלה הזהיר את האנשים מלעקוב אחרי הדברים שעולים על לבם, ביצוע קפוחים והפרת ההוראות של אללה יתעלה.

אללה ישתבח שמו ויתעלה הבטיח לאנשים את הטוב בעולם הזה ובעולם הבא כתוצאה לציות להוראותיו בעולם הזה, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב " עושי הטוב, זכר או נקבה, ובלבם אמונה, ניתן להם חיים טובים. לכל אלה ניתן את שכרם על כל הטוב אשר עשו" (סורת הדבורה :97).

 אם האנשים נתקו כל קשר אשר ציווה אללה לחזק ועזרו זה לזה לפשוע ולהתנכל במקום שיעזרו זה לזה במעשים הטובים וביראת השמים, אז למה הם מתלוננים שאללה יתעלה העניש אותם כתגמול על אשר עוללו ידיהם?

רוב הרע שמלא את העולם הוא התוצאה של הסטיה מהדרך הישרה של אללה יתעלה, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:
" כל החפץ לקצור מעשיו בעולם הבא, נרבה לו את יבולו, וכל החפץ לקצור את קציר מעשיו בעולם הזה, ניתן לו אותו, ואין לו חלק לעולם הבא." (סורת המועצה:20).

אבו בכר ירצהו אללה הכין צבא כדי להילחם באנשים שסרבו לשלם את הצדקה, באמצעות השיטה הזאת הצליח אבו בכר ירצהו אללה לקבוע את הזכויות ולקיים את מצוות האיסלאם, אם משהו אחר שהיה במקומו של אבו בכר ירצהו אללה ולא הלך בעקבות המעשים של אבו בכר, אז המבקרים חייבים להאשים את הגורל שמלא את החיים באומללות?!

הוא אמר: מה זאת אומרת?

אני אמרתי: זאת אומרת שההוראות והמצוות של אללה יתעלה מספיקות להשיג את המנוחה לאנשים ובמקום להאשים אלה אשר זנחו את ההוראות האלה מאשמים הדת והמעשים של אללה ישתבח שמו ויתעלה ..!!!

אתם חברת המטריאליסטים חולים ונזקקים לשנות את הרעיונות והמצפונות שלכם. לאחר הדיאלוג הזה אני שאלתי את עצמי: המחלות עומדות להפוך למגפות, האם יש לני מי שמרפא את המחלות והפצעים האלה או שהמשבר הקשה ביותר הוא משבר של המטיפים המוסלמים.