הזכות למזונות
האיסלאם חייב את הבעל לכלכל את אשתו ולספק לה את כל אמצעי החיים הטובים כגון האוכל ומקום המגורים כל אחד לפי יכולתו, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " יוציא כל אדם כפי יכולתו, ואשר אמצעיו מצומצמים, יוציא מאשר העניק לו אללה: לא יטיל אללה על נפש יותר מאשר העניק לה, ולאחר כל קושי יביא אללה הקלה" (סורת הגיטין:7).
במקרה שאדם העשיר סירב להוציא על המשפחה שלו, האיסלאם התיר לאישה שלו לקחת מכספיו במידה המספקת לכלכלתה, הינד בת עותבה באה לנביא מוחמד עליו בירכה ושלום בעודה מתלוננת על בעלה ואמרה: הבעל שלי קמצן ואינו מפרנס אותי או הילדים שלי באופן מספיק, הנביא מוחמד עליו בירכה ושלום הגיב: קחי מכספיו מה שמספיק לפרנסתך ולילדים שלך ללא בזבוז או פזרנות". (מסופר על ידי בוכרי).
אם הבעל בא תחת לחץ כלכלי כבד ולא היה מסוגל למלא את הצרכים הפיננסיים של משפחתו או נעדר לתקופה ארוכה של זמן שנקבעת ליותר משנה לפי ההלכה האיסלמית ונפגעה האישה מהיעדרותו של בעלה ולא מצאה מה שמכלכל אותה, אז האישה זכאית לבקש התערבות בית משפט אם היא רוצה להתגרש.