הזכות של האישה בירושה

לפני התגלות האיסלאם נשללה מהאישה את זכותה בירושה שהיתה מוגבלת בגברים אשר מהגנים על השבט, ובהופעתה של דת האיסלאם העניקה לאישה את זכותה בירושה, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב: " אללה מצווה כי כך תנהגו בילדיכם: לבן חלק כחלקן של שתי בנות, ואם רק בנות – יותר משתיים – להן שני שלישים בעיזבון. ואם יחידה היא, לה המחצית. אשר להורים, לכל אחד מהם שישית בעיזבון – אם יש לו ילד. ואם אין לו ילד, והוריו הם יורשיו, כי אז שליש לאמו. ואם יש לו ילד. ואם אין לו ילד, והוריו הם יורשיו, כי אז שליש לאמו. ואם יש לו אחים, שישית לאמו. – כך תחלקו לאחר קיום צוואתו וסילוק חובותיו. אבותיכם ובניכם – לא תדעו מי מהם עשוי להועיל לכם יותר. לכן קבע כל זאת אללה. אללה יודע וחכם" (סורת הנשים:11).

 

בן עבאס ירצהו אללה סיפר בפרוש הפסוק הקוראני שבו אמר אללה ישתבח שמו ויתעלה: " הוי המאמינים, לא הותר לכם לרשת נשים בעל כורחן. אל לכם למנוע בעדן מלהינשא וכך ליטול מהן מקצת מאשר נתתם להן, אלא אם כן יעשו תועבה שאין ספק בה. חיו עמן כדין, ואם תמאסו בהן – יש אשר תמאסו בדבר-מה ואללה יהפכנו לטובה גדולה" (סורת הנשים:19). כי קרובי המשפחה של האדם המת לפני התגלות האיסלאם נהגו להתנשא מאשתו של האדם המת ומשיאים אותה לאדם אחר.

 

דת האיסלאם אסרה את זה והעניקה לאישה את הזכות המלאה בירושה, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " הוי המאמינים, לא הותר לכם לרשת נשים בעל כורחן. אל לכם למנוע בעדן מלהינשא וכך ליטול מהן מקצת מאשר נתתם להן, אלא אם כן יעשו תועבה שאין ספק בה. חיו עמן כדין, ואם תמאסו בהן – יש אשר תמאסו בדבר-מה ואללה יהפכנו לטובה גדולה" (סורת הנשים:19).

 

אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב" " לבנים חלק בעיזבון ההורים וקרובי המשפחה, ולבנים חלק בעזבון ההורים וקרובי המשפחה, אם מעט הוא ואם רב – חלק שייפסק כדין" (סורת הנשים:7).

 

שיח' "סייד קוטב" אומר בפרוש הפסוק הזה: זה העיקרון הכללי שבו האסלאם העניק  לנשים את זכות הירושה לנשים כמו הגברים ושמר על הזכויות של הבנים הקטנים, לפני התגלות האיסלאם נהגו הערבים לשלול את זכותם של הבנים הקטנים משום שהיו מתייחסים לאנשים לפי השתתפותם במלחמות וביצור, בעוד שהאיסלאם התיחס לאנשים בהיותם  בני אנוש.

 

אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " אללה מצווה כי כך תנהגו בילדיכם: לבן חלק כחלקן של שתי בנות, ואם רק בנות – יותר משתיים – להן שני שלישים בעיזבון. ואם יחידה היא, לה המחצית. אשר להורים, לכל אחד מהם שישית בעיזבון – אם יש לו ילד. ואם אין לו ילד, והוריו הם יורשיו, כי אז שליש לאמו. ואם יש לו ילד. ואם אין לו ילד, והוריו הם יורשיו, כי אז שליש לאמו. ואם יש לו אחים, שישית לאמו. – כך תחלקו לאחר קיום צוואתו וסילוק חובותיו. אבותיכם ובניכם – לא תדעו מי מהם עשוי להועיל לכם יותר. לכן קבע כל זאת אללה. אללה יודע וחכם" (סורת הנשים:11).

 

אללה ישתבח שמו ויתעלה הבהיר לנו בפסוק הקוראני הזה שלושה סוגים של מניות לירושה של האישה:

1-חלקה של הנקבה יהיה שווה לחלקו של הזכר

2- חלקה של הנקבה יהיה שווה לחלקו של הזכר או קצת פחות.

3-חלקה של הנקבה שווה לחצי חלקו של הזכר.

משמעות הדבר היא שהמינימום של חלק האישה בירושה הוא שווה לחצי חלקו של הגבר, בהתחשב לעבודה שאין כל אחריות פיננסית המוטלת על האישה הן בהיותה ילדה או אחות והן אישה או אמא, האחריות אלה תמיד מוטלות על הגבר.

האיסלאם חייב את הגבר לכלכל ולפרנס את המשפחה שלו בעוד שפיטר את האישה מלשאת באחריות הזו, אפילו לאחר מותו של הבעל הבנים או קרובי המשפחה של המת הם אשר אחראים לפרנס את האלמנה שלו, האיסלאם לא חייב את האישה לתרום בהוצאות הבית אפילו אם היא עשירה ולא שלל ממנה את הזכות לירושה. 

מכן מתברר שחלקה של האישה יהיה בתור נכס ואור לאישה במקרה של אובדן המפרנס בעוד שחלקו של הגבר עלול לאזול לאור האחריות הכספית המוטלת על שכמו.