סיבות האסונות והעמידה למבחן, כתוצאה לזעם אללה
1. עשיית עוונות. אללה יתעל אמר " כל אסון אשר יפגע בכם, עקב פועל ידיכם הוא, אם כי (אללה) מרבה למחול" (סורת המועצה:30).
עאאשה, מי ייתן ותשא חן בעיני אללה, אמרה: הנביא עליו השלום אמר: " בסוף ימי האומה הזאת תהיה שקיעה באדמה, וירידת אבנים מן השמיים" אמרתי: האם ניספה ובתוכנו האנשים הישרים? אמר: "כן, אם יופיעו הסיגים (הזדון)".
אבי מוסא, מי ייתן וישא חן בעיני אללה, אמר: הנביא עליו השלום מסר: "אללה משאיר את הרשע, עד שאם יחזיק אותו לא עוזב אותו מבלי להענישו ". ודקלם: "אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב "כזו היא מכת ריבונך בהכותו את הערים בעודן מחזיקות בעוולתן: מכתו כבדה ועזה." (סורת הוד : 102).
עלי, מי ייתן וישא חן בעיני אללה, אמר: אין מבחן מאללה בלי עשיית עוון, ואין להתגבר עליו אלא דרך בקשת סליחות.
עוונות אלה שהעבד עושה הם סיבה מסיבות סינוור הלבבות, דבר שמרחיק אותם מאוד מאללה, ולא נשפעים מהד'יכר (אזכור אללה), ולא נעצרים על ידי עצה. אללה אמר: :" לא ולא! מעלליהם פוררו את לבבם"(סורת המחסרים במשקל:14).
המשורר היטיב באומרו:
ראיתי שהעוונות ממתים ללבות,
וההתמכרות להם מורישה השפלה.
ועזיבת העוונות היא החיים ללבות,
וטוב לך לא לציית להם.
2. אהבת החיים והעיסוק בהם, ובתאוות שלהם בלי גבול או סייג, ושכיחת העולם הבא בלי להתכונן לו. הנביא אמר: מי שיהיה עסוק בעולם הבא, אללה יעשיר את לבו, ויאחד את שורותיו. והחיים יבואו אליו מוכרחים. ומי שיהיה עסוק בחיים אללה ישים לו את העוני בין עיניו, ויביא פרוד בשורותיו. ולא יקבל מהחיים אלא את מה שנקבע לו".
- לקחת כסף האחרים ללא זכות. אללה מסר: "הוי המאמינים, אל תאכלו איש את ממון אחיו בלא צדק" (סורת הנשים:29). ומן הגרוע בזה, הריבית והסיוע להפצתה, אללה מסר: "הוי המאמנים, היו יראים את אללה והניחו לכל אשר נותר לכם מן הריבית, אם מאמינים הנכם.* ואם לא תעשו כן, הנה אללה ושליחו מכריזים מלחמה עליכם. ואולם אם תחזרו בכם, תהיה הקרן לכם, לא תקפחו (את ההלוואה) ולא תקופחו" (סורת הפרה:279-278).
הריבית מוחקת את הברכה. הנביא מסר "מי שמרבה בהלוואת כסף עם ריבית, התוצאה היא מחסור בכסף". ואללה לא מרחם עליו, אם לא יפסיק מעשה זה. גאבר, מִי יִתֵּן וְיִשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי אללה, סיפר כי הנביא, עליו השלום, קילל את המלווה כסף עם ריבית, המוסר אותו, הכותב אותו, והעדים לכך. ואמר: כולם שווים". (מסופר ע"י מוסלם). מה שמוכיח את הכיעור והתיעוב שלו, שהנביא, עליו השלום, תיאר אותו בתיאורים רעים כדי לעורר סלידה בלבבות השלמים. הנביא, עליו השלום, מסר: הריבית 73 פרקים, הקל בהם שווה למי ששוכב עם אמו. והריבית הכי גדולה היא כבוד המוסלם. (אל-מוסתדרכ).
- עשיית עוונות, ולדבר גלויות בעניין זה, ולאהוב להפיץ את זה בין האנשים, ולהטיב את זה בעיניהם. אללה מסר: :"הרוצים להפיץ את שמועת התועבה על אודות המאמינים, צפוי להם עונש קשה בעולם הזה ובעולם הבא. אללה יודע זאת, ואולם אתם אינכם יודעים." (סורת האור:19). הנביא עליו השלום מסר: "כל האומה שלי מעשיה נסלחים, מלבד אלה שעושים עוונות בגלוי. והגלוי הוא מי שעושה עוון בלילה ואללה חיפה עליו, ובבוקר הוא מספר לאחרים, אתמול עשיתי כך וכך. אללה חיפה עליו בלילה, ובבוקר הוא מוריד את החיפוי של אללה מעליו. (מסופר ע"י בוח'ארי)
עבד אללה בן עומר, מי ייתן ויישאו חן בעיני אללה, אמר: הנביא, עליו השלום ניגש אלינו ואמר: הוי קהל המוהאגרין (המאמינים שהיגרו ממכה לאל-מדינה), יש חמישה דברים אם יפגעו בכם, ואני מתפלל לאללה שלא תראו אותן; מעשה התועבה לא עושה אומה אלא והופיעו המגפות; והכאבים שלא היו בקודמיהם. ואם יחסירו את המשקל במכירות אלא ונפגעו במחסור במזון; ושליט עושק; אם להימנע מלשלם זכאת (צדקה שחייבים לשלם לפי סכום מסויים, אחד מעיקרי האסלאם החמישה), הגשם לא יורד, ולולי הבהמות לא היה יורד הגשם בכלל. ואם יפרו את ברית אללה ונביאו של אללה ישליט עליהם את אוייבם, שלוקח חלק ממה שיש להם. ואם לא השליטים שלהם שולטים לפי ההלכה, הפחד שורר ביניהם.
עזיבת מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וזהו שסתום הביטחון, שדרכו שומרים את החברות. הנביא עליו השלום מסר: את המבצע להלכה ושמבוצעת בו דומה לאנשים שנמצאים בספינה, חלקם היה למעלה והחלק השני למטה. אלה שהיו למטה כשרצו להביא מים היו עוברים על אלה שמעליהם. הם אמרו: אם נעשה חור בחלק שלנו, לא היינו מפריעים לאלה שמעלינו. אבל, אם ייתנו להם לעשות מה שהם רוצים, כולם טובעים, ואם יעזרו להם כולם ניצלים. (מסופר ע"י בוח'ארי).
אבו בכר הצדיק, מי ייתן ויישא חן בעיני אללה, אמר: הוי אנשים. אתם קוראים פסוק זה "הוי המאמינים, הישמרו לנפשותיכם, כי אם תישר דרככם לא יפגעו בכם התועים. אל אללה תשובו כולכם, ואז יודיעכם את אשר עשיתם" (סורת השולחן:105), ואני שמעתי את הנביא עליו השלום אומר: "אם האנשים רואים את העושק ולא עושים כדי למנוע אותו, אללה כמעט מעניש אותם" (מסופר ע"י סונן אלתרמד'י)
- אהבת המורדים (עושי העוונות), והעושקים, והליווי שלהם, והסיוע להם. עבד אללה בן מסעוד, מִי יִתֵּן וְיִשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי אללה אמר שהנביא עליו השלום מסר: החסרון הראשון של בני ישראל, הוא שהאיש היה פוגש את אחיו ואומר לו: ירא את אללה, ועזוב את מה שאתה עושה, כי לא מותר לך לעשות זאת. ומחר פוגש אותו וזה לא מנע ממנו לאכול, ולשתות, ולשבת אתו. אחרי שעשו זאת אללה הכה את לבבותיהם אחד עם השני. ואמר " בני ישראל הכופרים קוללו בפי דוד וישוע בן מרים, על כי המרו ועברו את גבול המותר" (סורת השולחן:78). ואמר:" לא, אני נשבע באללה, שתצוו לעשות דברים טובים, ושתבקשו להתרחק מדברים רעים. ושתבקשו מהעושק להפסיק את מה שהוא עושה, ותכוונו אותו אל האמת בכוח. (מסופר ע"י סונן אבו דאווד).
- הזלזול במאמינים, ולהתייחס אליהם בעויינות, במיוחד ידידי אללה (הקדושים), אללה יתעלה מסר: " אללה מגן על המאמינים, ואללה אינו אוהב כל בוגד וכופר מושבע" (סורת העליה לרגל:38).
אבי הורירה, מי ייתן ויישא חן בעיני אללה, אמר כי הנביא עליו השלום מסר, כי אללה יתעלה אמר:"מי שהתייחס בעויינות לקדוש שלי, אני נלחם בו..". (מסופר ע"י בוח'ארי)
צריך לדעת שהזלזול בקדושים מביא אל הזלזול בדת. מה שמוציא מן הדת, חס ושלום. אללה יתעלה מסר" אמור, וכי לא הלעגתם על אללה ועל אותותיו ועל שליחו? * אל תצטדקו. כפרתם לאחר שכבר האמנתם, ואם נמחל לקבוצה אחת בכם, נעניש קבוצה אחרת על כי חטאה." (סורת ההצהרה:66-65).
8. השמחה לאיד האנשים, והזלזול בהם, והשפלתם. אללה יתעלה מסר "אשר ידברו סרה במאמינים המתנדבים לתת צדקה, ובמביאים ככל שתשיג ידם, ואשר ישימו אותם ללעג, ישימם אללה ללעג, וצפוי להם עונש כבד" (סורת ההצהרה:79).
הנביא עליו השלום מסר: אל תראה שמחה לאיד אחיך, ואללה ירחם עליו וייסר אותך ". (מסופר ע"י תרמד'י).
- הונאת עובדי אללה, ע"י לרמות אותם, ולהערים עליהם. וזה נחשב לרימו הרע שאללה הזהיר, באומרו "זאת כי היו אנשי שחץ בארץ וזממו להרע, אך המזימה להרע תדבק רק בבעליה. לא נותר להם אלא לצפות כי תחול עליהם הדרך אשר בה נענשו בני הדורות הראשונים. לא תוכל לשנות את דרך אללה, ולא תוכל להסיט את דרך אללה " (סורת היוצר:43).
והנביא עליו השלום מסר: אללה יתעלה אמר: בראתי אנשים יש להם מילים יותר מתוקות מדבש, ולבבותיהם יותר מרים מהקקטוס. אני נשבעתי בעצמי: אני אפגע אותם במחלוקת שתבלבל את המיושב בדעתו. האם הם מפותים בי, או שהם מעזים עלי ". (מסופר" ע"י סונם תרמד'י)
10.
ליהנות מחסדי אללה, הגלויות והנסתרות. ולא להודות לו עליהן, או לייחסן למישהו אחר. אללה סיפר על קארון " קארון היה מבני עמו של משה, והוא התעמר בהם. הענקנו לו אוצרות אשר מפתחותיהם לבדם הכריעו חברות בעלי גוף, אמרו לו בני עמו, אל תעלוץ, כי אללה אינו אוהב את העולצים.* בקש להיות ראוי לנחלת העולם הבא בכל אשר העניק לך אללה, ואל תשכח מה חלקך בעולם הזה, ועשה טוב כשם שהיטיב עמך אללה, ואל תבקש לחמוס את הארץ, כי אללה אינו אוהב את החומסים,* אמר, קיבלתי כל זאת בכוח תבונתי שלי. האם אינו יודע כי כבר הכחיד אללה לפניו דורות אשר כוחם היה רב משלו וממונים רב מאשר צבר? החוטאים לא יישאלו על חטאים.* אז יצא אל בני עמו הדור בחמודותיו, והאנשים הנוהים אחר העולם הזה אמרו.* ואולם אלה אשר ניתן להם הידע אמרו, אוי לכם, שכר טוב מזה מזומן מאת אללה למאמין ולעושה את הטוב. יקבלוהו רק העומדים בעוז רוח.* אז הבלענו באדמה אותו ואת ביתו, ולא קמה לו כל עדת מושיעים מפני אללה, והוא לא נושע" (סורת סיפור המעשה:81-79).
אללה יתעלה מסר בסורת הרחמן: " איזו מחסדי ריבונכם תוכלו עוד להכחיש " (סורת הרחמן:13). כלומר באיזה חסדים של אללה דתיים או של החיים, אתם מכחישים? טובה היא תשובת השדים, כאשר קרא הנביא להם את הסורה הזו, ובכל פעם הוא קרא את " " איזו מחסדי ריבונכם תוכלו עוד להכחיש " (סורת הרחמן:13). " אמרו: אנחנו לא מכחישים אחד מהם. התודות הן לך.
1. עשיית עוונות. אללה יתעל אמר " כל אסון אשר יפגע בכם, עקב פועל ידיכם הוא, אם כי (אללה) מרבה למחול" (סורת המועצה:30).
עאאשה, מי ייתן ותשא חן בעיני אללה, אמרה: הנביא עליו השלום אמר: " בסוף ימי האומה הזאת תהיה שקיעה באדמה, וירידת אבנים מן השמיים" אמרתי: האם ניספה ובתוכנו האנשים הישרים? אמר: "כן, אם יופיעו הסיגים (הזדון)".
אבי מוסא, מי ייתן וישא חן בעיני אללה, אמר: הנביא עליו השלום מסר: "אללה משאיר את הרשע, עד שאם יחזיק אותו לא עוזב אותו מבלי להענישו ". ודקלם: "אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב "כזו היא מכת ריבונך בהכותו את הערים בעודן מחזיקות בעוולתן: מכתו כבדה ועזה." (סורת הוד : 102).
עלי, מי ייתן וישא חן בעיני אללה, אמר: אין מבחן מאללה בלי עשיית עוון, ואין להתגבר עליו אלא דרך בקשת סליחות.
עוונות אלה שהעבד עושה הם סיבה מסיבות סינוור הלבבות, דבר שמרחיק אותם מאוד מאללה, ולא נשפעים מהד'יכר (אזכור אללה), ולא נעצרים על ידי עצה. אללה אמר: :" לא ולא! מעלליהם פוררו את לבבם"(סורת המחסרים במשקל:14).
המשורר היטיב באומרו:
ראיתי שהעוונות ממתים ללבות,
וההתמכרות להם מורישה השפלה.
ועזיבת העוונות היא החיים ללבות,
וטוב לך לא לציית להם.
2. אהבת החיים והעיסוק בהם, ובתאוות שלהם בלי גבול או סייג, ושכיחת העולם הבא בלי להתכונן לו. הנביא אמר: מי שיהיה עסוק בעולם הבא, אללה יעשיר את לבו, ויאחד את שורותיו. והחיים יבואו אליו מוכרחים. ומי שיהיה עסוק בחיים אללה ישים לו את העוני בין עיניו, ויביא פרוד בשורותיו. ולא יקבל מהחיים אלא את מה שנקבע לו".
- לקחת כסף האחרים ללא זכות. אללה מסר: "הוי המאמינים, אל תאכלו איש את ממון אחיו בלא צדק" (סורת הנשים:29). ומן הגרוע בזה, הריבית והסיוע להפצתה, אללה מסר: "הוי המאמנים, היו יראים את אללה והניחו לכל אשר נותר לכם מן הריבית, אם מאמינים הנכם.* ואם לא תעשו כן, הנה אללה ושליחו מכריזים מלחמה עליכם. ואולם אם תחזרו בכם, תהיה הקרן לכם, לא תקפחו (את ההלוואה) ולא תקופחו" (סורת הפרה:279-278).
הריבית מוחקת את הברכה. הנביא מסר "מי שמרבה בהלוואת כסף עם ריבית, התוצאה היא מחסור בכסף". ואללה לא מרחם עליו, אם לא יפסיק מעשה זה. גאבר, מִי יִתֵּן וְיִשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי אללה, סיפר כי הנביא, עליו השלום, קילל את המלווה כסף עם ריבית, המוסר אותו, הכותב אותו, והעדים לכך. ואמר: כולם שווים". (מסופר ע"י מוסלם). מה שמוכיח את הכיעור והתיעוב שלו, שהנביא, עליו השלום, תיאר אותו בתיאורים רעים כדי לעורר סלידה בלבבות השלמים. הנביא, עליו השלום, מסר: הריבית 73 פרקים, הקל בהם שווה למי ששוכב עם אמו. והריבית הכי גדולה היא כבוד המוסלם. (אל-מוסתדרכ).
- עשיית עוונות, ולדבר גלויות בעניין זה, ולאהוב להפיץ את זה בין האנשים, ולהטיב את זה בעיניהם. אללה מסר: :"הרוצים להפיץ את שמועת התועבה על אודות המאמינים, צפוי להם עונש קשה בעולם הזה ובעולם הבא. אללה יודע זאת, ואולם אתם אינכם יודעים." (סורת האור:19). הנביא עליו השלום מסר: "כל האומה שלי מעשיה נסלחים, מלבד אלה שעושים עוונות בגלוי. והגלוי הוא מי שעושה עוון בלילה ואללה חיפה עליו, ובבוקר הוא מספר לאחרים, אתמול עשיתי כך וכך. אללה חיפה עליו בלילה, ובבוקר הוא מוריד את החיפוי של אללה מעליו. (מסופר ע"י בוח'ארי)
עבד אללה בן עומר, מי ייתן ויישאו חן בעיני אללה, אמר: הנביא, עליו השלום ניגש אלינו ואמר: הוי קהל המוהאגרין (המאמינים שהיגרו ממכה לאל-מדינה), יש חמישה דברים אם יפגעו בכם, ואני מתפלל לאללה שלא תראו אותן; מעשה התועבה לא עושה אומה אלא והופיעו המגפות; והכאבים שלא היו בקודמיהם. ואם יחסירו את המשקל במכירות אלא ונפגעו במחסור במזון; ושליט עושק; אם להימנע מלשלם זכאת (צדקה שחייבים לשלם לפי סכום מסויים, אחד מעיקרי האסלאם החמישה), הגשם לא יורד, ולולי הבהמות לא היה יורד הגשם בכלל. ואם יפרו את ברית אללה ונביאו של אללה ישליט עליהם את אוייבם, שלוקח חלק ממה שיש להם. ואם לא השליטים שלהם שולטים לפי ההלכה, הפחד שורר ביניהם.
5. עזיבת מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וזהו שסתום הביטחון, שדרכו שומרים את החברות. הנביא עליו השלום מסר: את המבצע להלכה ושמבוצעת בו דומה לאנשים שנמצאים בספינה, חלקם היה למעלה והחלק השני למטה. אלה שהיו למטה כשרצו להביא מים היו עוברים על אלה שמעליהם. הם אמרו: אם נעשה חור בחלק שלנו, לא היינו מפריעים לאלה שמעלינו. אבל, אם ייתנו להם לעשות מה שהם רוצים, כולם טובעים, ואם יעזרו להם כולם ניצלים. (מסופר ע"י בוח'ארי).
אבו בכר הצדיק, מי ייתן ויישא חן בעיני אללה, אמר: הוי אנשים. אתם קוראים פסוק זה "הוי המאמינים, הישמרו לנפשותיכם, כי אם תישר דרככם לא יפגעו בכם התועים. אל אללה תשובו כולכם, ואז יודיעכם את אשר עשיתם" (סורת השולחן:105), ואני שמעתי את הנביא עליו השלום אומר: "אם האנשים רואים את העושק ולא עושים כדי למנוע אותו, אללה כמעט מעניש אותם" (מסופר ע"י סונן אלתרמד'י)
- אהבת המורדים (עושי העוונות), והעושקים, והליווי שלהם, והסיוע להם. עבד אללה בן מסעוד, מִי יִתֵּן וְיִשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי אללה אמר שהנביא עליו השלום מסר: החסרון הראשון של בני ישראל, הוא שהאיש היה פוגש את אחיו ואומר לו: ירא את אללה, ועזוב את מה שאתה עושה, כי לא מותר לך לעשות זאת. ומחר פוגש אותו וזה לא מנע ממנו לאכול, ולשתות, ולשבת אתו. אחרי שעשו זאת אללה הכה את לבבותיהם אחד עם השני. ואמר " בני ישראל הכופרים קוללו בפי דוד וישוע בן מרים, על כי המרו ועברו את גבול המותר" (סורת השולחן:78). ואמר:" לא, אני נשבע באללה, שתצוו לעשות דברים טובים, ושתבקשו להתרחק מדברים רעים. ושתבקשו מהעושק להפסיק את מה שהוא עושה, ותכוונו אותו אל האמת בכוח. (מסופר ע"י סונן אבו דאווד).
- הזלזול במאמינים, ולהתייחס אליהם בעויינות, במיוחד ידידי אללה (הקדושים), אללה יתעלה מסר: " אללה מגן על המאמינים, ואללה אינו אוהב כל בוגד וכופר מושבע" (סורת העליה לרגל:38).
אבי הורירה, מי ייתן ויישא חן בעיני אללה, אמר כי הנביא עליו השלום מסר, כי אללה יתעלה אמר:"מי שהתייחס בעויינות לקדוש שלי, אני נלחם בו..". (מסופר ע"י בוח'ארי)
צריך לדעת שהזלזול בקדושים מביא אל הזלזול בדת. מה שמוציא מן הדת, חס ושלום. אללה יתעלה מסר" אמור, וכי לא הלעגתם על אללה ועל אותותיו ועל שליחו? * אל תצטדקו. כפרתם לאחר שכבר האמנתם, ואם נמחל לקבוצה אחת בכם, נעניש קבוצה אחרת על כי חטאה." (סורת ההצהרה:66-65).
8. השמחה לאיד האנשים, והזלזול בהם, והשפלתם. אללה יתעלה מסר "אשר ידברו סרה במאמינים המתנדבים לתת צדקה, ובמביאים ככל שתשיג ידם, ואשר ישימו אותם ללעג, ישימם אללה ללעג, וצפוי להם עונש כבד" (סורת ההצהרה:79).
הנביא עליו השלום מסר: אל תראה שמחה לאיד אחיך, ואללה ירחם עליו וייסר אותך ". (מסופר ע"י תרמד'י).
- הונאת עובדי אללה, ע"י לרמות אותם, ולהערים עליהם. וזה נחשב לרימו הרע שאללה הזהיר, באומרו "זאת כי היו אנשי שחץ בארץ וזממו להרע, אך המזימה להרע תדבק רק בבעליה. לא נותר להם אלא לצפות כי תחול עליהם הדרך אשר בה נענשו בני הדורות הראשונים. לא תוכל לשנות את דרך אללה, ולא תוכל להסיט את דרך אללה " (סורת היוצר:43).
והנביא עליו השלום מסר: אללה יתעלה אמר: בראתי אנשים יש להם מילים יותר מתוקות מדבש, ולבבותיהם יותר מרים מהקקטוס. אני נשבעתי בעצמי: אני אפגע אותם במחלוקת שתבלבל את המיושב בדעתו. האם הם מפותים בי, או שהם מעזים עלי ". (מסופר" ע"י סונם תרמד'י)
10. ליהנות מחסדי אללה, הגלויות והנסתרות. ולא להודות לו עליהן, או לייחסן למישהו אחר. אללה סיפר על קארון " קארון היה מבני עמו של משה, והוא התעמר בהם. הענקנו לו אוצרות אשר מפתחותיהם לבדם הכריעו חברות בעלי גוף, אמרו לו בני עמו, אל תעלוץ, כי אללה אינו אוהב את העולצים.* בקש להיות ראוי לנחלת העולם הבא בכל אשר העניק לך אללה, ואל תשכח מה חלקך בעולם הזה, ועשה טוב כשם שהיטיב עמך אללה, ואל תבקש לחמוס את הארץ, כי אללה אינו אוהב את החומסים,* אמר, קיבלתי כל זאת בכוח תבונתי שלי. האם אינו יודע כי כבר הכחיד אללה לפניו דורות אשר כוחם היה רב משלו וממונים רב מאשר צבר? החוטאים לא יישאלו על חטאים.* אז יצא אל בני עמו הדור בחמודותיו, והאנשים הנוהים אחר העולם הזה אמרו.* ואולם אלה אשר ניתן להם הידע אמרו, אוי לכם, שכר טוב מזה מזומן מאת אללה למאמין ולעושה את הטוב. יקבלוהו רק העומדים בעוז רוח.* אז הבלענו באדמה אותו ואת ביתו, ולא קמה לו כל עדת מושיעים מפני אללה, והוא לא נושע" (סורת סיפור המעשה:81-79).
אללה יתעלה מסר בסורת הרחמן: " איזו מחסדי ריבונכם תוכלו עוד להכחיש " (סורת הרחמן:13). כלומר באיזה חסדים של אללה דתיים או של החיים, אתם מכחישים? טובה היא תשובת השדים, כאשר קרא הנביא להם את הסורה הזו, ובכל פעם הוא קרא את " " איזו מחסדי ריבונכם תוכלו עוד להכחיש " (סורת הרחמן:13). " אמרו: אנחנו לא מכחישים אחד מהם. התודות הן לך.
