חוזה הנישואין באיסלאם
ותנאי הנישואין הכשרים באיסלאם:
1- הסכמת שני הצדדים לנישואין, הנביא מוחמד עליו השלום אמר: "האלמנה מתחתנת לאחר אישור ההורים, והבתולה מתחתנת לאחר הסכמתה" שאלו איך תסכים, הנביא אמר: הסכמה בשתיקה" (מסופר על ידי אלבוח'ארי). מי שהתחתנה בניגוד לרצונה זכאית לבקש ביטול הנישואין, לפי ח'נסאא בת גוזם מהאנצאר כי אביה הכריח אותה להתחתן, היא פנתה לנביא מוחמד שביטל את נישואיה " (מסופר על ידי אלבוח'ארי). המגמה העיקרית היתה לשמר על קיומה של המשפחה ולמנוע בגידה משפחתית.
2- הימצאות ההורה או האחראי היא תנאי עיקרי לנישואין. הנביא מוחמד עליו השלום אמר:" אין נישואין ללא הורה או אחראי ושני עדים, אחרת הנישואין יהיו בטלים, אם יסתכסכו בני הזוג יפסוק השלטון בינהם" (מסופר על ידי בן גבאן)... המטרה היא לשמור על קשרי הקרבה וההורים והאחראים תמיד מקפידים על הבטחת אינטרסי שני בני הזוג. ואם אין לאשה הורים או אחראים, ונמנע ממנה להתחתן בכוחות עצמה (מניעת האשה מלהתחתן על פי רצונה) עוברת האחריות לשלטון בהתאם לאמרת הנביא:"השלטון הוא האחראי", לפי בן עבאס "אסור עליכם מאמינים לרשת את הנשים על אפן ולמנוע מהן מלהתחתן כדי לקבל בחזרה מה שנתתם להן". הוא אמר: כשמת הבעל קרוביו נהפכים לאחראים על אשתו, אם ירצה אחד שיתחתן ואם לו ניתונים אותה כאשה לאיש אחר, לכן ירד פסוק זה
3- לאחר הסכמת שני הצדדים חייב הבעל לקבוע את המהר ולשלמו. אללה אמר " תנו לנשים את המהר בזכות ואם תוותרנה על חלק ממנו ברצון קבלו" (סורת הנשים: 3)... אסור להגזיר בערך המהר. הנביא מוחמד עליו השלום אמר: "אשראי לאשה שקל לארוס עם מהר קל ותלד בקלות" (אלמוסתדרק).
הח'ליף השני של הנביא מוחמד עליו השלום, עומר בן אלח'טאב אמר: אסור להגזים במהר, כי אילו הגזמה זו היא כבוד בחיים או יראת שמיים היה הנביא מוחמד מגזים. הנביא לא שלם לנשותיו ולא לקח לבנותיו יותר משתים עשרה אוקיות.
גם יש לממש את כל התנאים המוסכמים והמקובלים אחרי הנישואין אם יש תנאים כאלה, הנביא מוחמד עליו השלום אמר: "התנאים הראויים למימוש הם אשר אפשרו לכם להתחתן" (מסופר על ידי אלבוח'רי).
וכדי ליצור אווירת שמחה ואושר, האיסלאם חיב לערוך סעודה שאליה יוזמנו הקרובים והחברים כדי להכריז על הנישואין בפומבי. לפי אנס בן מאלק: "אל אלמדינה הגיע עבד אלרחמן בן עאווף והנביא הקבילו עם סעד בן אלרביע מהאנצאר שהציע לו את מחיצת נשותיו וכספיו אבל עבד אלרחמאן אמר לו: שיתברכו נשותיך וכספיך, תורה לי איפה השוק, והוא סחר בשוק והרוויח, הנביא ראה אותו אחרי כמה ימים, הנביא אמר לו : מה יש עבד אלרחמן? אמר: התחתנתי מאחת מנשות האנצאר. הנביא שאל כמה שלמת לה מהר, הוא השיב: משקל גרעין של זהב, הנביא אמר "תערוך סעודה אפילו עם כבשה" (מסופר על ידי אלבוח'ארי). וגם אסור להגזים או לבזבז. אללה אמר " אל תבזבז כי בזבזנים הם אחים לשטנים, השטן כופר".
כל מי שמוזמן לסעודה חיב להשתתף ואינו חיב להתנצל אלא מסיבות טובות. הנביא מוחמד עליו השלום אמר: מי שמוזמן לסעודה חיב לבוא". באי הסעודה צריכים לברך את המזמינים כפי שאמר הנביא: "אלוהי שתסלח להם, תנחם עליהם ותברך את פרנסתם" (מסופר על ידי בן גבאן), ויתפללו למען שני בני הזוג כפי שאמר הנביא: " שאללה יברך אותכם, ולכם, וישלב ביניכם בטוב " (אלמוסדתרק).
האיסלאם התיר להשתמש בתוף ולזמר בצורה מכובדת כדי להכריז על הנישואין, הנביא מוחמד עליו השלום אמר לעאישה ירציה אללה כשהתחתנה אישה לאיש מהאנצאר: "היה שעשוע? האנצאר אוהבים שעשוע."(מסופר על ידי אלבוח'ארי).