חידושים בדת מחולקים לשלושה
- חידושים מוציאים את הבן אדם מאסלאם. כמו החידושים הקשורים לאמונות, כמו שמקריב קורבן לא לאללה. וכמי שמסתובב סביב בתי הקברות, וכמי שמבקש עזרה וסיוע לא מן אללה – במה שאף אחד לא יכול לעשות בלעדי אללה- וכדומה מעבודות שועשים רק למען אללה. אללה אמר:" אמור תפילתי, וקורבני, וחיי ומותי הם לאללה ריבון העולמים, אין לו שותף, ואני ראשון המתמסרים"(סורת אלאנעאם: 162-163)
- חידושים לא נחשבים לכפירה, אבל הם אמצעי לה, כמו: הבנייה בבתי הקברות, והתפילות שם. לכן, הנביא אסר לעשות מהקבר שלו מקום לחגיגות, מחשש שיעבדו אותו מבלעדי אללה. הנביא אמר: "אל תבנו קברים בבתיכם. ואל תעשו מהקבר שלי חג. התפללו עלי. התפילות שלכם מגיעות אלי, היכן שאתם נמצאים. (סונן בן דאווד)
- חידושים דינם דין העוון, כמו להישאר בתול, ולצום כל החיים, ולהתפלל כל הלילה בלי לישון, וכדומה. אנס בן מאלכ, אמר: שלושה אנשים באו אל בית נשות הנביא, ושאלו על דרך העבודה שלו, ואחרי שידעו אמרו: איפה אנחנו ואיפה הנביא. אללה סלח לו את כל מה שעשה מקודם ומה שיעשה אחר כך. אחד מהם אמר: אני אתפלל כל הלילה ולא אלך לישון, השני אמר: אני אצום לעד ולא אוכל, והשלישי אמר: אני לא איגע בנשים ולא אתחתן. הנביא הגיע אליהם, ואמר להם: אתם אלה שאמרתם, כך וכך? אני ירא מאללה יותר מכם, אבל, אני מתפלל והולך לישון. אני מתחתן עם נשים. ומי שמסרב את הדרך שלי, לא שייך אליי". (סחיח אלבוח'ארי)
כאן, מתברר שכל בן אדם עובד אללה בדרך שלא חוקק אללה, או הדריך הנביא והח'ליפים הארבעה שבאו אחריו, נחשב למחדש, לפי אמרת הנביא: "אני ממליץ לכם ליירא מאללה, ולשמוע ולציית אפילו אם לעבד אתיופי. מי שיחיה מכם יראה הרבה שינויים. אני ממליץ לכם להחזיק בדרך שלי, ובדרך של הח'ליפים הראשונים המודרכים. החזיקו בה טוב מאוד, ותיזהרו מהדברים החדשים, כי כל חדש הוא חידוש, וכל חידוש הוא שולל." (סחיח בן חבאן)
- חידוש מהחיים:
הוא מהחידושים בחיים שלא קשורים אל ההלכה, כמו פטנטים וכדומה. חידושים אלה מותרים, ולא נחשבים כחידוש בדת, למרות שזה נקרא אותו דבר בלשון. חידוש זה הוא לא מה שהזהיר ממנו הנביא, כי מקור המנהגים, וענייני החיים הוא ההתר, אלא אם יש הוכחה שונה מזה. וגם עסקאות שייכות, שתואמות את ההלכה, ונחשבות לחוזה ליגלי, ומה שנוגד להלכה נחשב לחוזה מבוטל, ולא נחשב לחידוש, כי הוא לא שייך למעשי פולחן.