עבירת הפעולה מן סוג אל אחר
1- עבירת המעשה מן המותר אל האסור, ולהפך
המעשה המותר יכול לעבור אל האסור אם יהיו סיבות שיהפכו אותו מן מעשה טוב אל מעשה רע שהנפש נגעלת ממנו. כדי להסביר את זה למשל, הדין של ההליכה ברחוב הוא ההתרה, אבל הוא יכול לעבור אל האיסור אם השליט הליגלי של המדינה הטיל עוצר ואסר ללכת ברחובות אחרי השעה 10 בלילה ברחובות מסויימים או בערים ספיציפיות מסיבות ביטחוניות שיכולות לסכן את החיים.
המעשה האסור יכול להפוך למותר אם יהיו סיבות חיוניות לכך, כדי לשמור על החיים, כמו: שתיית היין. היין אסור לפי ההלכה אבל הוא יכול להיות מותר אם מישהו מאבד את דרכו במדבר, ויכול למות מצמאון ומצא רק יין לשתות, דאז הוא ישתה בכמות שיכולה לשמור על החיים שלו מן האבדון.
2- עבירת המעשה מן החובה אל האיסור וההפך:
המעשה החובה יכול לעבור אל האיסור, והמעשה האסור יכול לעבור אל החובה כמו שהסברנו לעיל. התפילה למשל חובה, אבל יכולה להיות מעשה אסור אם האיש התפלל בביתו בעת רעידת אדמה שבה היה בטוח שימות בלי ספק אם לא ייצא מהר מן הבית. לתקוף מישהו, למשל, ולכרות את רגלו זה דבר אסור. אבל, אם הרופא אינו יכול להציל את החולה אלא דרך כריתת רגלו. לכן, מעשה זה נחשב לחובה שהרופא צריך לעשות, ואם הרופא לא יעשה זאת הוא נחשב לטועה, ונענש שלא כרת את רגל החולה.
3- עבירת המעשה השנוא אל הרצוי, המעשה הרצוי אל האסור:
מעשה שנוא יכול להיות רצוי, או אפילו חובה, גירושין, למשל, מעשה שנוא בהלכה שאללה יתעלה שונאו. אבל, במקרים מסויימים אי גירוש האישה יכול להוביל אל מעשה אסור בהלכה ואי אפשר לתקנו אלא דרך גירושה, כגון שהאישה חסרת צניעות, ואין אפשרות לתקנה, כאן עדיף להורות לגרש אותה. בצורה זו המעשה השנוא נהיה רצוי.
המעשה הרצוי יכול להיות אסור, למשל השימוש ב"סוואכ" (לצחצוח שיניים) מעשה רצוי, אבל יכול להיות שנוא או אפילו אסור, אם השיניים חלשות וידעת מראש שאם תצחצח אותן תיפולנה. במקרה זה הציחצוח מתנגד עם הכלל ההלכתי באסלאם שאומר (אין (לגרום) נזק, ואין (לגמול) בגרימת נזק).