העדות של האישה

העדות של האישה

אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב "הוי המאמינים, בעשותכם זה עסקאות באשראי לזמן קצוב, ויכתוב זאת לכם הסופר ללא רמייה. "אל ימאן" הסופר לכתוב כדרך שלימדו אללה. עליו לכתוב, ויכתיב לו בעל החוב, ויירא את אללה ריבונו, ולא יפחית מחובו מאומה. אם בעל החוב הוא שוטה או נחשל או שאינו יכול להכתיב בעצמו, יכתיב פטרונו ללא רמייה, הקימו שני עדים מבין הגברים, ואם לא יימצאו שני גברים, כי אז גבר אחד ושתי נשים אשר יניחו דעתכם כעדות – אם תשכח האחת, תזכיר לה רעותה" (סורת הפרה:282).

אללה ישתבח שמו ויתעלה הבהיר לנו בפסוק הזה כי הבטחת הזכויות של האחרים על ידי  העדות של שני גברים או גבר אחד ושתי נשים.

הרגשות של האישה עלולות להשפיע על צירופי הנסיבות של העדות שלה, לכן החוכמה האלוהית קבעה שלא לקחת בעדות האישה בפשעים החמורים, אם האישה היתה במקום שבו התרחש פשע רצח, אז היא לא תוכל להישאר במקום ותמהר לצאת מהמקום הזה ככל האפשר או לעצם את העינים שלה עד שלא תראה את המראה המפחיד הזה דבר שעלול להשפיע על העדות שלה.

 

למרות שהאיסלאם העניק לאישה את חופש העצמאות כספית וקבלת החלטות פיננסיות והשווה בינה לבין הגבר בעניין זה, אלא שהפך את התפקיד של האישה הטבעית בחיים שהוא לטפל בילדים והמשפחה שלה חייבה אותה להישאר בבית לזמנים ארוכים בהשוואה לגברים, הדבר שהרחיק את האישה מהשתתפות במקומות של קנייה ומכירה אשר מתרחש בהם ריבים הפננסיים.

 

האשמת שווא היא לומר שהפיכת העדות של שתי נשים שווה לעדותו של גבר אחד באיסלאם מהווה עלבון לאישה, האיסלאם העניק לנשים לבדם את הזכות לעדות בעניניים של הנשים כגון הוכחת הבתולה של אישה, לידה ופגמי המין  של הנשיים, במקביל, יש לציין כי ההלכה האסלאמית דוחה את עדותו של גבר אחד בעניינים הכספיים, אנו יכולים לומר שהאישה נבדלה מהגבר בעדותה בעניים החמורים יותר מהעניניים הפננסיים

ראוי לציין כי האיסלאם אינו מקבל את עדות של גבר אחד בנוגע לעניינים הפננסיים אלא לאחר אישור את העדות הזאת על ידי גבר אחר ושתי נשים, ומעולם לא שמענו שאיש אחד ראה בזה עלבון לכבודו של הגבר.

 

בנוסף לכך, העדות באיסלאם אינה פריבילגיה אלא נטל שאנשים רבים מנסים להתחמק ממנו, לכן אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " אל  לעדים לסרב אם יוזמנו" (סורת הפרה:282).

 

אללה יתעלה פנה בדבריו בפסוק הזה לשני המינים הן הזכרים והן הנקבות, ואם ידענו כי העדות היא נטל כבד אשר אנשים רבים מתחמקים ממנו כתוצאה לנזקים של הנוכחות בישיבות של בתי המשפט שעלולות להתמשך לתקופה ארוכה בנוסף לנטלים כספיים וגופניים, במקביל, האיסלאם מנסה להקל על האישה את נטלי החיים ככל האפשר כדי שתתפנה לענייני המשפחה, דבר זה נחשב לכבוד לאישה.  

 

דת האיסלאם הפכה את עדותה של האשה שווה לעדותו של הגבר כאשר הגבר מאשים את אשתו בזנות, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " הנותנים דופי בנשותיהם, ואין להם עדים מלבד עצמם, יישבעו באללה ארבעה פעמים כי עדות אמת בפיהם,* ובפעם החמישת (יישבעו) כי קללת אללה על ראשם אם שקר בפיהם.* למען יוסר העונש מעליה, תישבע באללה ארבע פעמים כי שקר בפי (בעלה),* ובפעם החמישית – כי חמת אללה על ראשה אם אמת בפיו" (סורת האור:9-6).