הנביא מוחמד קרא לשוויון בין האנשים
העיקרון של השוויון באיסלאם לא היה סתם דברים, אלא שהיה דרך חיים ממשית אצל הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום. הוא מימש את ההוראות שעליהם הורה לחבריו. הוא אהב את "אוסמה בן זייד " בנו של רתתרו זייד, אוסמה היה שחור פנים, בעל חוטם שקוע, אולם זה כולו לא מנע מהנביא מלאהוב אותו, הוא נהג לומר: " הוי אללה: אני אוהב את הילד הזה, ומקווה שתאהב אותו כמוני". לא זה ורק אלא שבעת העלייה לרגל הנביא דחה את מועד "האיפאדה" – החזרה מהר ערפאת- עד בואו של אוסמה.
הגברת עאישה ירציה אללה, אומרת: אין לשום אדם לשנוא את אוסמה בן זייד, לאחר שהנביא אמר: " מי שאוהב את אללה ואת שליחו, עליו לאהוב את אוסמה".
גם כן, כפי אמרנו לעיל, הנביא עשה ממנו - למרות שהיה עבד שחור פנים- מפקד לצבא במלחמה נגד הרומאים, ויצא הצבא בראשות אוסמה. אפילו לאחר מותו של הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום הח'ליף הראשון אבו בכר אל-צדיק "ביקש רשות" מאוסמה להשאיר את עומר בן אלח'טאב במדינה כדי לעזור לו בשלטון.
הנביא עליו ברכה ושלום התחיל בעצמו בישום עקרון השוויון. הוא היה אחד האנשים הטובים ביותר. משפחתו היתה המשפחה הטובה ביותר בשבט קורייש, ולמרות זה כולו, הוא אמר: " אל תשבחו אותי כפי שעשו הנוצרים עם ישוע בן מרים, אלא שתגידו עבדו של אללה ושליחו".
אפילו הוא השיא את זיינב בת גחש – בת דודו – לעבד הקושי זייד בן חארת'ה ללא היסוס שיש הבדל ביניהם.
הנביא עליו ברכה ושלום, עשה את כל שביכולתו כדי להניח את העקרונות האצילים האלה בתוך תומכיו, הוא נהג לבקר בכולם, ולשאול עליהם ועל מצרכיהם ללא אפלייה. אבו הוריירה מספר: " אחד המסכנים שהיה עובד בניקוי המסגד מת. לאחר כמה ימים ממותו הנביא מוחמד עליו השלום שאל עליו כי לא ידע שהוא מת. החברים סיפרו לנביא כי הוא מת, אז כעס הנביא עליהם, כי לא דיווחו לו על כך בזמן מותו של המסכין הזה. הוא שאל אותם על מקום הקבר שלו, והלך אליו, והתפלל על המסכן הזה". הנביא עליו השלום כעס כי חבריו לא התעניינו לדברו של המסכין הזה, והתנהגו איתו כאדם פחות ערך, אבל הנביא מוחמד היה מעריך כל האנשים, החזק והחלש, הלבן והשחור, המוסלמי ובלתי מוסלמי.
הנביא מוחמד עליו השלום, היה מעדיף את האחרים על עצמו ללא אפלייה על רקע הצבע או הגזע. "חכים בן חזאם" (אחד הכופרים ממכה) מספר: מוחמד היה ידידי היקר לפני התגלות האיסלאם, ועלייתו למדינה. בהיותי בשוק מצאתי אחד החנויות מוכר את חליפה השייכת לאחד מלכי תימן ששמו " זי יזן". קניתי את החליפה ב-50 דינרים, והחלטתי להעניק אותה למוחמד כמתנה!
כשהגיע "חכים בן חזאם" בין ידי הנביא הוא הגיש את החליפה לו, אבל הנביא סירב לקבלה ואמר: אנו לא מקבלים מתנות מהבלתי מוסלמים, אם אתה רוצה שאקח אותה, אני אשלם את המחיר שלה!
חכים בן חזאם, הסכים על כך כי אהב שהנביא ילבש את החליפה הזו.
חכים בן חזאם, סיפר כי הנביא לבש את החליפה כמה פעמים, ולאחר מכן העניק אותה לבנו של המשרת שלו אוסמה בן זייד.
חכים ראה את אוסמה לבוש החליפה, הוא נדהם, ואמר לו: אוסמה, אתה לבוש את החליפה של המלך זי יזן?!
כן, אני טוב ממנו, אמר אוסמה. ואבא שלי טוב מאבא שלו !!
מה הביא את אוסמה לומר את זה?
זהו האיסלאם שהשווה בין כל האנשים. ללא קשר עם הצבע או הגזע שלהם, והעניק להם את חופש הביטוי.
הנביא עליו ברכה ושלום ישב עם חבריו, דיבר איתם, וצחק איתם, שאל על מצבם, שמע לתלונות שלהם, ותיקן את מה שנוגד להוראות האיסלאם בהתנהגותם. אבו הוריירה מספר כי שני מוסלמים קללו האחד את השני, הנביא ידע על דברם, והזמין אותם לו, ושאל אחד מהם: האם קיללת אותו ?
האיש הרכין את ראשו ואמר אני מתנצל בפני אללה על זה!
הנביא עליו השלום אמר לו, תסתכל על כל האנשים האלה, אני נשבע באללה שאתה לא טוב משום אדם אחר, אם היה שחור או אדום, אלא מי שיש לו יתרון בדת וביראת אללה.
