הנביא נוח עליו השלום
הנביא נוח עליו השלום היה השליח הראשון שנשלח על ידי אללה יתעלה. הוא נשלח לאחר שבני עמו החלו לשטף אחרים עם אללה יתעלה ושכחו את יסודות האמונה של אללה והחלו לעבוד את האלילים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " שלחנו את נוח אל בני עמו, וכה אמרנו לו, הזהר את בני עמך בטרם יבוא עליהם עונש קשה" (סורת נוח:1).
הם עבדו חמש אלילים מלבד אללה יתעלה, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר: "הם חרשו מזימה נוראה,* ואמרו, אל תיטשו את אליכם, אל תיטשו את וד, סואע, יגות', יעוק, ולא את נסר" (סורת נוח:23).
הנביא נוח היה אדוק וקורא את בני עמו להאמין באללה בסבלנות אשר זלזלו בו והכחישו את שליחותו של נוח עליו השלום, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב: " אמר, ריבוני, לילה ויום בבני עמי הפצרתי,* אך ככל שהפצרתי כן גברה סלידתם,* ובהפצירי בהם למען תחוס עליהם, אטמו אוזניהם באצבעותיהם, הליטו עצמם בבגדם, עמדו במריים ומלאו שחץ.* אז שבתי לקרוא להם במלוא גרוני,* ודיברתי על לבם בגלוי ובסתר,* באומרי, בקשו מריבונכם מחילה, כי הוא מרבה לסלוח" (סורת הנוח:10-5).
למרות כל זה, הנביא נוח עליו השלום המשיך לקרוא לבני עמו להאמין באללה יתעלה, אלא שבני עמו המשיכו להכחיש את השליחות שלו, אז אללה יתעלה מנע מהם את ירידת הגשם, הנביא נוח עליו השלום קרא להם להאמין באללה עד שיקבלו גשם, אבל זמן קצר לאחר מכן הם חזרו לאי האימונה שוב, הנביא נוח המשיך לקרוא לבני עמו לתקופה של 950 שנים בעודם לא מאמינים בשליחות שלו, הוא התפלל לאללה ואמר " אמר נוח, ריבוני, מחה מעל פני האדמה כל תושב מן הכופרים.* אם תשאירם, יתעו את עובדיך ויולידו רק פושעים וכופרים" (סורת נוח:27-26).
אללה יתעלה נענה לתפילותיו של הנביא נוח עליו השלום וצווה עליו לבנות ספינה – הנביא נוח עליו השלום היה מנוסה בנגרות- כדי להציל אותו והאנשים אשר האמינו בו, אללה יתעלה ציווה על הנביא נוח לאסוף זוג מכל היצורים החיים (זכר ונקבה), ואז אללה ציווה על השמים להימטר גשם וצווה על הארץ להוציא את המים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " בני עמו של נוח ככר הכחישו לפניהם. הם הכחישו את אזהרותיו של עבדנו, ואמרו, אחוז שד הוא, ודחוהו מעליהם.* אז קרא אל ריבונו ואמר, חוש לעזרתי, כי נוצחתי.* אז פתחנו את שערי השמים וניתך מהם מבול של מים,* והבארץ פרצנו נתיב לשטפי נהרות, ומים פגשו מים במידה הקצובה,* נשאנו אותו בספינה עשויה לוחות ומסמרים,* אשר שטה תחת עיננו הפקוחה, כגמול לאדם אשר לא האמינו לו.* השארנוה כאות, אך היש זוכר?" (סורת הירח:15-9).
