עמדתנו כלפי המחדש בדת
אללה אמר: "נהגו על פי הדבר אשר הורד אליכם מעם ריבונכם, ואל תלכו אחר מגינים זולתו" (סורת אלאעראף: 3).
המחדש יכול להיות שחידושו מטעמי בורות, וחידוש זה לא הופץ. צריך ללמדו ולהבהיר לו את האמת, ובהוכחה מן ההלכה מתוך ספר הקוראן והסונה, שעבודתו זו בטלה ואסורה לפי ההלכה, או שהחידוש שלו מתוך רצון אישי. במקרה הזה צריך לזכיר לו את אללה, ולהפחיד אותו ממנו, ולהבהיר לו עם הוכחה מן ההלכה שעמדתו בטלה, לפי ההוכחה ההלכתית בקוראן, והסונה (מנהג הנביא). והזהיר ממנו ומהחידוש שלו כדי שהאנשים יתרחקו ממנו. החידוש יכול להיות מוציא לכפירה, או פחות מכפירה, וצריך להתרחק מהמחדש. אם יעצו לו והוא התעקש על עמדתו, אם החידוש פחות מכפירה, אם האינטרס הוא להתרחק ממנו, התרחקו ממנו, ואם אין אינטרס בכך, לא מתרחקים ממנו, כדי לא לעזור לשטן נגדו. יכול להיות שיעזוב, אחרי הייעוץ המתמיד, את הטעות שהוא עושה. הנביא אמר: "אסור שהמוסלם יעזוב את אחיו המוסלמי יותר משלושה ימים". (סחיח אלבוח'ארי)
התגובה לכל חידוש שהופיע, להראות שהוא בטל על ידי ההוכחה ההלכתית מהקוראן ומהסונה היא הדרך שהלך בה קודמי האומה. ולא לברר. רק מדענים מותר להם להגיב על המחדשים, אפילו חובה על כל מי שרואה מכניס חידושום בדת או בסונה. ואם הוא יכול להבהיר, שיעשה זאת, או שיהיה חייב לעלות את זה לאנשי דת שיכולים להבהיר את החידושים האלה בדת ולהגיב עליהם.
