האמת של האימונה ביום הדין
ידעת בדבר האימונה ביום הדין, הצורך בה, והתועלת שלה לאדם, עכשיו אנחנו מראים לך בקיצור, כי האימונה אשר הראה לנו השליח על יום הדין, היא גם כן נכונה דרך השכל. האימונה הזאת, אם אימונתנו בה בהסתמכות על שליח אללה, ואימונה במה שבא בו, ולא נסתמך בה על השכל, אם הרהרנו קצת, נידע שהיא האימונה הקרובה ביותר לשכל בשער העולם הבא.
יש בעולם שלוש אימנות על החיים בעולם הבא:
1- יש האומרים כי אנו חיים את החיים שלנו, נחיה ונמות בה ואין לנו חיים אחרי המוות, זאת אימונת הכופרים, האומרים שהם מדעני הטבע.
2- יש קבוצה אחרת שאומרת כי המוות בא לאדם פעם אחר פעם באותו עולם כדי שיגמול לו על מעשיו, אם היו מעשיו בחייו הראשונים רעים, יבוא בחייו הבאים בצורת בעל חיים, כקוף, כלב או חתול, בצורת עץ או איש מושפל. ואם היו מעשיו טובים, תעלה רמתו ודרגתו. הקבוצה שקטראת לדעה הזו הם כמה אנשים הבלתי בשלים יותר מבחינה דתית.
3- יש קבוצה שלישית שמאמינה ביום הדין, והאיסוף, והעמידה בין ידי אללה, יגמול להם על מעשיהם. זאת היא האימונה שעליו סיפרו כל הנביאים .
עכשיו נעיין קצת בשלושת האימנות האלה:
מה שאומרים אנשי הקבוצה הראשונה, ומסתמכים עליו בהוכחת אימונתם, שהם לא ראו אדם קם לתחייה אחרי המוות, הוא נכלה בחול אחרי הפטירה...האם זאת אמתלה? מירב שאתה יכול לאמר אם לא ראית אחד קם לתחייה אחרי המוות: שלא יודע לך מה יהיה אחרי המוות. וכשאדם אומר מכחיש את תחיית המתים כי לא ראה אותה בעיין, תוכל לומר לו שגם האכר שלעולם לא ראה מטוס לא יהיה הגיוני אם יחכיש שיש דבר הקוראים לא מטוס . אם יקרה זה הכל יגידו שהוא טפש, כאשר אתה לא רואה דבר מסוים אין זאת אומרת שאינו קיים. אבל אם כל בני הארץ אמרו שהם לא ראו דבר מסויים קורה, לא מותר להם לאמר שהדבר הזה אינו קיים, או אי אפשר שיהיה קיים.
הקבוצה השנייה אומרת שהאדם אדם בחייו העכשווים, כי עשה טובות כאשר היה בעל חיים בחייו הראשונים. בעל החיים הוא בעל חיים בחייו העכשוויים, כי הוא עשה רעות כאשר היה אדם בחייו הראשונים. המדובר שהאדם הוא אדם, ובעל החיים הוא בעל חיים והעץ עץ זאת בשביל המעשים הטובים או הרעים בחיים הראשוניים. ככה המוות והחיים יבואו זה אחר זה בחיים האלה.
השאלה הנשאלת בעניין הזה היא: "מי שהיה ראשון בעולם בראשית?" אם אמרת: "בן אדם" צריך שהיה בעל חיים או עץ לפני כן, באיזה עבודה טובה נהיה בגוף האדם הזה? באמת האומרים באימונה הזאת אי אפשר להם להכריע ראשית הבריאה בעולם הזה, כי כל דור צריך שיהיה לפניו דור קודם, כדי שיהיה הדור האחרון תוצאה למעשיו של הדור הקודם לו. וזה נוגד לשכל.
עכשיו נדון בדעה של הדעה השלישית, הדבר הראשון באימונה הזאת הוא שאללה הקציב יום תהיה בו אחרית העולם הזה, יתחלפו בו הארץ והשמים. וזה לא חושש בו נבון, וככל שירבה האדם בחשיבה על העולם הזה, תתרבה ידיעתו שאינו בר קיימא בו. זאת שכל הכוחות והכלים שבו, מוגבלים וצריך שייכלו באיזה יום, לשם כך מדעני הטבע אומרים שהשמש הולכת לתתקרר, ותאבד אורה, הכוכבים וכוכבי הלכת יתנגשו ביניהן ויכלו מן העולם.
ידוע באימונה הזאת כי יש חיים אחרים לאדם, האם זה בלתי אפשרי? אם יתממש זה, איך קרו החיים של האדם בעולם הזה? אין חשש שאללה שברא את האדם בעולם הזה, יכול לברוא אותו עוד פעם אחרי מותו.
כמו כן נאמר באימונה הזאת כי מעשיו של הבן אדם נרשמים, הן טובות והן רעות, ייראו לו בספר שייפתח לפניו ביום הדין. היום יש דברים מוכיחים אותו:
בעבר היו האנשים חושבים כי הקול שיוצא מפינו, יתמזג עם האוויר וידעך אחר כך אחרי שיחולו בו קצת גלים, אבל מאוחר יותר ידענו שיש לכל קול השפעה על כל הדברים מסביבו, ואפשר לאסוף אותו ולהחיותו אחר כך, בהסתמך על כך המציא האדם את הגראמאפון, הדבר המעיד שכל תנועה שלנו בעולם הזה, תירשם בדברים שתתקל בהם. ואם ידענו את זה הן ידענו בוודאות שכל מעשינו בעולם נרשמים, ואפשר להחיותם והבאתם עוד פעם.
הדבר הרביעי באימונה הזאת, שאללה יגמול לעבדיו על מעשיהם לפי החוק ביום האיסוף: אם טובה תהיה טובה, ואם רעה תהיה רעה. מי זה שיכול לאמר: שזה בלתי אפשרי? ומה זה שנוגד לשכל? השכל עצמו רואה באסיפת אללה לעבדים וישפוט ביניהם לפי החוק. אנו נראה שהאיש יעשה טובות ולא ייגמל לו בעולם הזה, או יעשה רעה ואינו נענש בעולם. גם אנו רואים את הטובים יהיה להם נזק, והרשעים יחיו חיים של רווחה ועושר, לכן השכל במקרים אלה רואה צורך שייגמל האדם בשני המקרים: הן על המעשים הטובים והן על המעשים הרעים.
הדבר האחרון באימונה הזאת הוא קיומם של גן העדן וגיהנום. קיומם אינו אי אפשרי, אם אללה היה יכול לברוא את השמש והירח, הכוכב האדום והארץ, איך לא יהיה ביכולתו לברוא גן העדן וגיהנום? ואללה כאשר יאסוף את האנשים אליו בבית משפטו צריך שיהיה לאלה הנגמלים מקום נכבד, עושר וטובות, לאלה שיענה אותם יהיה להם מקום שפלה, עצבות וכאבה.
הרהר בכל הדברים האלה, בלי ספק תדע שהאימונה הזאת היא הקרובה ביותר לשכל מבין כל האימנות על חיי האדם אחרי מותו, ואין בה דבר נוגד לשכל או שהימצאותו בלתי אפשרית.
אם הדבר הזה בא אלינו בלשונו של מוחמד- והוא צודק ואמין ונקי - ובו כל הטובות לנו, השכל אומר שצריך לנו להאמין בו, ואי אפשר לחשוש בו מבלי הוכחה.
המילה הטובה
אלה הן חמשת האימנות שהאיסלאם נבנה עליהם, הם נצטמצמו במלה אחת "אין אלוה מבלעדי אללה מוחמד שליחו של אללה". אם אמרת "אין אלוה מבלעדי אללה" הן הכרת בעבדתך לאל אחד אין לו אח בכל האלים הבטלים. גם כן אם תאמר: " מוחמד שליחו של אללה" האמנת כי מוחמד נשלח מאללה אל עבדיו, יתחייב משליחותו של מוחמד, שתאמין בכל שהראה מוחמד על קיומו של אללה, תכונותיו, מלאכיו, ספריו, נביאיו ויום הדין, ותלך בדרך שהדריך אליו לעבוד אללה וללכת בעקבות דיניו.